ליולי

היי יולי, מה שלומך אייך מרגישה?? יווליי רק שתדעי שהתופעות שסיפרת ממש אני. רק שאני יותר גרוע באמת יותר, גם אני מרגישה שמשהו ביי מרחיק אנשים. כנראה זה שאני משדרת קרירות משדרת פחד ,וגם משדרת שאני לא מעונינת בקרבתם מפחד מדחייה לצעריי אני מרגישה רע אם זה והמון בוכה בגלל זה, אני צעירה מימך אבל הבעיות זהההות. אני בת 18 וחצי לפני גיוס ברצוני לספר שגם אני בכול מיני מקומות חברתיים, לא מתחברת אם אף אחת. ומרגישה לא בסדר אם עצמי ומתחילה לחשוב למה אני לא כמוהה כמוהה וכמוהה... יש לך טיפ לתת לי?מה עשית בצבא אייך היה לך מבחינה חברתית? היית בבסיס פתוח? אני מאוד מאוד נורא מפחדת....... תודה רבה דפננה

הי דפנה, אני שמחה שחזרת, ומקווה שאוכל לעזור, מאחר ואני עברתי את גילך. בצבא הייתי בחיל קשר בתפקיד צפ"טית, שירתתי בבסיס בבקעה, רחוק מהבית כמו שרציתי, ואני רוצה לומר לך שמאוד נהניתי, כיוון שהיית שם חברה, וגם אם רציתי או לא תמיד הייתה חברה סביבי, וזה היה כיף, כיוון שבטוח שיהיה איזה מישהו שיתקשר איתך, וימצא שפה משותפת עימך. אני חושבת שדאי לך, אבל אל תצפי ליותר מדיי, כיוון שצריך גם להיות חזקים וגם צריך קצת מזל, לגבי איזה בסיס "נופלים" ואיזה חברה. אבל נראה לי שכדאי לנסות, אני בכל מקרה מצאת חברה נעימה, והיו כל מיני מפגשים צבאיים כמו יום תרבות , טיולים וסידרת חינוך. אם את טרודה הרבה מהמצב שבו את שרויה אני ממליצה לך להיות תמיד איכשהו בחברת אנשים, אם זה סביבה משפחתית, או במסגרת כלשהי, עוד דבר זה לעשות פעילות גופנית, שמשחררת את הכל , את כל ההטרדות. בעבר הייתי עושה ריצות ליד הים ומאוד נהניתי, כיוון שבאמת השתחררתי, וגם אני מאוד נהנית לצפות באנשים, לבחון כל מיני טיפוסים ומצבים , לראות גם איך את היית רוצה להיות או בעצם איך לא היית רוצה להיות. בכל מקרה חשוב לחייך הרבה גם לאנשים ובכלל חשיבה חיובית (למרות שהייתי בקורס כזה זה שלא עזר לי) כיוון שהכל בראש שלנו, אנחנו עשים לעצמנו את הכל, ואם נלך בהרגשה חיובית עם חיוך ועם רצון, יהיה בסדר. נו, מה את אומרת? מרגישה יותר טוב? אני מאוד מקוה, לפעמים גם לעזור לאחרים משפר את המצב רוח, למרות הבעיות האחרות.