דכאון נוראי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

28/10/2001 | 19:39 | מאת: בעל דואג

ערב טוב אשתי ואני נשואים כשש שנים. כשנה לאחר החתונה התחלנו בנסיונות להרות אך לשווא. אשתי עוברת טיפולי פוריות ואני משתדל לסייע עד כמה שניתן. למרות זאת הטיפולים שוברים אותה מבחינה נפשית. קשה לה להתמודד בכל פעם שטיפול נכשל עם התחושה שהטיפול לא הוליד את ההריון הכל כך רצוי. לפני כשנתיים הצלחנו להרות אך ההריון לא החזיק מעמד. אשתי היתה כל כך מדוכאת ולקח הרבה זמן עד שחזרה לעצמה. מאז אשתי בבית ולא עובדת מכיוון שקשה לה (בייחוד בעבודה כמו שלה) לשלב בין הטיפולים הכל כך תובעניים לבין העבודה (שגם היא לעיתים כלכך תובענית). אשתי החליטה להקדיש את כל כולה לטיפולים מבלי להיות בלחץ ונתונה בין העבודה לטיפולים. לפני כמה חודשים שוב הצלחנו להרות. הפעם ההריון החזיק מעמד שישה חודשים והנורא מכל קרה. שוב אשתי עברה הפלה אבל הפעם זו הייתה ממש לידה מוקדמת....לידה ללא תוצר ביד. מאז חיינו השתנו. אשתי איבדה כל רצון לצאת החוצה ולתקשר עם סביבה. היא מדוכאת כל הזמן וכל הזמן רק קיים בה הצורך לשחזר את מה שהיה ועבר. אני מנסה להשכיח ממנה את מה שהיה, מנסה לעודד אותה שנתחיל מהתחלה אבל.....זאת לא האישה שהתחתנתי איתה. לא האישה שחייכנית שהיתה...מאז מה שעברנו אישה איבדה כל שמחת חיים. לא פעם הצעתי ללכת לפגישה עם פסיכולוג, הצעתי לה ללכת לבד, הצעתי שאצטרך אבל אשתי דוחה את ההצעה שוב ושוב. מה נשאר לי לעשות? מודה מראש על התשובה בעל דואג שמתחיל להתייאש

לקריאה נוספת והעמקה
28/10/2001 | 23:30 | מאת: ליהי

בעל יקר, אל תתיאש בבקשה, תמשיך להיות שם בשבילה, לשמוע את הכאב, את העצב הרב, את הסבל, את הפחד, לעודד ולהיות כתף תומכת, וכמובן, לא לוותר על ניסיונות השיכנוע ללכת לטיפול פסיכולוגי, או אפילו לגשת לרופא משפחה, שאולי ימליץ לה על זה ואז היא תקבל את זה אחרת, ואולי אז היא תסכים מי יודע. נשמע שאתה עשר, מבין, סובלני ורוצה לעזור. רק אל תפסיק להיות כזה, אל תתיאש, אל תוותר עליה, אל תוותר! שיהיה לכם המון בהצלחה והלוואי שתגשימו את משאלתכם! ליבי איתכם, ליהי.

29/10/2001 | 11:36 | מאת: דוגי

קשה לקרוא את שאתה כותב וליבי איתכם אני חייב להודות שאין מילים לנחם את האשה האומללה ואת הצער והכאב שהיא עוברת לא ניתן לתאר במילים. אתה שם בשבילה וזה מאוד חשוב ,אולי כדאי לך ללכת ליועץ כי נראה לי שאתה על סף יאוש וכך תוכל גם להיעזר ביועץ וגם דרכו לעזור לה. אני לא יודע אם זה מעשי מבחינתכם אבל אולי כדאי להפסיק את המאמצים האלה שהורסים לכם את כל החיים ולהתמקד באימוץ ילד . ישנן מספר דרכים לעשות את זה בארץ או בחו"ל וכך גם תמלאו את חייכם בגידול ילד גם תעשו מצווה גדולה לתינוק חסר ישע וחסר הורים וגם יש סיכוי שללא לחץ וללא טיפולים ביום מהימים יהיה לכם ילד נוסף פרי ביטנה של אישתך . חזק ואמץ דוגי

29/10/2001 | 18:05 | מאת: דר' עמי אבני

שלום אם אינה מוכנה לגשת לטפול האם תהיה מוכנה לשקול טפול זוגי או פגישה עם נשים / זוגות אחרים במצבה ? בהצלחה עמי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית