חרדות

קיבלתי פניה ממאמא של תלמידה שלי (כתה ה') הילדה היתה בטיול בחו"ל יחד עם משפחתה. אחותה (14) קיבלה התקף אפילפטי פעם ראשונה. האם התעלפה והאב איבד את אשתונותיו. התלמידה שלי ראתה את כל המחזה ומאז (חופש גדול) היא בחרדות. מתלוננת על קשיי נשימה, ישנה עם ההורים, לא נכנסת לשרותים לבד. ועוד וועוד תופעות. ההורים ניסו לפנות ליועצת, לפסיכולוג ולעוד גורמים לקבלת עזרה. הילדה מסרבת ולא מוכנה לדבר עם אף אחד. בבית משוחחים על המקרה בחופשיות. איך ניתן לעזור לילדה?

למורה שלום יתכן שכעבור זמן המצב בבית ירגע והסימפטומים יעברו ללא כל התערבות נוספת. במצב הקיים חשוב לספק לילדה מידע על אופי המחלה (ברמה שהיא מסוגלת להבין) ולהסביר שהמצב היה אכן מאוד מלחיץ אבל כעת הדברים נמצאים בטיפול גורמים רפואיים ולכן זה תחת שליטה. הילדה זקוקה קודם כל להרגעה, שכן היא חוותה זעזוע קשה שבו הדברים הבטוחים בחיים הפכו לבלתי יציבים באחת. כאמור, אחרי שתרגע יתכן שהסימפטומים יחלפו מאליהם. רצוי לערב את יועצת ופסיכולוג/ית ביה"ס בנושא. ניתן להתייעץ עם פסיכולוג המתמחה בנושא ולבקש עזרה בדיבוב הילדה וכיצד לשכנע אותה להגיע. יתכן שבמידה ותדע שזה יעזור לה, היא תסכים להגיע. אפשרות אחרת, ואולי יותר מתאימה למצב, לערוך טיפול משפחתי. הטראומה התרחשה במסגרת המשפחה הכללית ויתכן מאוד שגם הטיפול צריך להיעשות כך. יתכן שהילדה נושאת את החרדה של כל המשפחה. בברכה ד"ר אורן קפלן