בעיות בחברה

שלום, אני בת 27 נשואה ללא ילדים ומרגישה שאיני מצליחה לתקשר עם הרבה אנשים, יש לי תחושה שאנשים נרתעים ממני או שמשהו לא בסדר בי, ואז אני מתחילה לחשוב על כל מיני דברים שאולי אני לא בסדר, לכן לא מאריכים איתי בשיחה. הדבר מאוד מתסכל אותי בהתחשב בכך שלבעלי יש תקשורת טובה עם אחרים, ואני גם מונעת ממנו מפגשים חברתיים מאחר ואני רואה כי מתקשרים ומתעניינים בו יותר מאשר בי.בנוסף לכך בעלי העיר פעם בזמן שרבנו שאפסיק הסתכל עליו בצורה כזו, ואז חשבתי לעצמי שאולי משהו במבט שלי מרתיע אנשים, ואני מאוד משתדלת לשלוט במבטיי, אך בעצם איני יודעת איך אני נראית בעיני אחריםבמן שיחה, בעבודה או בחברה אחרת. דבר נוסף הוא שמקרים בחיי גרמו לי להרגיש כי אין לי על מי לסמוך בחיים, מאחר ואנשים תמיד ינצלו דברים לרעה או יהפכו זאת להומור, ואני רגישה מאוד, ולכן אני לא מספרת הרבה על עצמי, ולפעמים מסתירה דברים (לא רעים) , וזאת שוב בניגוד לבעלי. יש גם את עניין הדימוי העצמי שכל הזמן מנכר בי, הדימוי העצמי שלי מאוד ירוד, ושאת אולי בגלל החברה שאין לי, מלבד בעלי היקר לליבי. אני מרגישה גם שלא מיציתי את עצמי בעניין העיסוק שלי בחיים (אני פקידה) וזה גם גורם לי להרגשה שאולי לא כדאי שאביא ילדים למרות הרצון שמתחזק אצלי מיום ליום, אני חוששת שלא אהיה אם טובה לבני מאחר ויש לי את כל התכונות שהזכרתי לעיל. אני יודעת שסיבכתי נורא עם הבעייה שלי, אך דבר גורם לדבר ואיני יודעת מה לעשות , כמעט כל יום אני מתוסכלת מכך, ואני מרגישה שבגללי בעלי סובל.עיזרו לי

בכוחך לשנות דברים.. את קודם כל צריכה לרצות ולהאמין ואז גם תצליחי... אם את רוצה חברות יש הרבה דרכים לעשות זאת... 1.את יכולה ללכת ללמוד משהו ואז להכיר אנשים 2.את יכולה ללכת לחוג כלשהו וגם שם להכיר אנשים 3.את פשוט יכולה לתמוך בבעלך האהוב והיקר שימשיך לפתח את קשריו החברתיים ודרכו תכירי עוד אנשים אולי את הנשים של החברים שלו.. היי נדיבה וחפשי איפה את יכולה לתת , בסופו של דבר זה תמיד חוזר !!! אגב , מן הסתם אם תלמגי תוכלי גם מקצועית להתקדם ןתחשבי על זה

הייתי בהרבה מסגרות לימודיות וחברתיות, אך אף פעם לא הצלחתי לפתח קשרים, מאחר ואני ביישנית, ואין לי בטחון עצמי גבוהה כל כך, אז אני שומרת על פרופיל נמוך, שקטה ביישנית ולא מרוצה. הרבה פעמים אמרו לי שאם בנאדם לא תופס מעצמו ואין בטחון עצמי אז כך גם החברה תתיחחס אלי, אך אני בטוחה שיש עוד רבים כמוני, למרות שתמיד נדמה לי שאני היחידה שאין לה חברות, שוב מלבד בעל אהוב שמשמש לי בעצם את כל עולמי.

יולי שלום רב, במכתבך את מעלה תחושות קשות והרגשה של "חוסר מיצוי" ובידוד חברתי. אני משוכנעת שלא קל לחיות עם תחושות שכאלו, וכמו כן מן הסתם, התחושות הללו בוודאי מלוות אותך במהלך חייך. לכן אני ממליצה בחום ללכת לטיפול פסיכותרפויטי. בטיפול תוכלי לבחון את התנהגותך, לראות מה היית רוצה לשנות (אם בכלל), כיצד ניתן להתמודד עם המצב בו את שרויה כעת, ומה ניתן לעשות כדי להגיע לשינוי לו את מייחלת. בהצלחה ושבוע טוב, טלי פרידמן

היי דפנה. כן אני כול מילה שלך מזדהה איתך גם הפחד מלדבר שלא אקבל דחייה חברתית גם החשש והביטיחות שאני יחידה ללא חברות. לך יש אהבה לפחות אחת. לי גם את זה אין אני מדוכאת מיום ליום גם ,וגם מפחדת ליצור קשרים משדרת קרירות לאנשים לא פתוחה ואלה הדברים שגורמים להתרחק!!!!!!!!!!!!!!!1 אהיה שמחה לקבל תשובה מימך

הי דפנה, אני שמחה שאני לא היחידה, למרות שאני חייבת לציין שכאשר כתבתי את כל זאת, פתאום חשבתי על כל הדברים הטובים שהיו לי ושיש לי כעת, פתאום גיליתי שזה לא שאין לי בכלל חברה, אלא אני גם מסננת אנשים שאני לא מסמפטת, ובגלל זה מנותקת מחברה. תספרי לי גם על עצמך, בת כמה את? ובמה את עוסקת? אשמח להתכתב עימך,