ביקורתיות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

27/10/2001 | 12:54 | מאת: מירב

אני אדם מאוד ביקורתי כלפי עצמי וכלפי אחרים הדבר מפשיע על הרבה תחומים בחיי כגון פחד מסויים בחברה יש למישהו שיטה לצאת מזה ? איך אוכל להיות קצת פחות נוקשה עם עצמי?

27/10/2001 | 18:13 | מאת: איתן

שלום מירב:) זה שאת ביקורתית כלפי עצמך וכלפי אחרים זה דבר שהוא טוב אבל עד גבול מסוים. כנראה שאת זה הבנת לבד. את הגבול לטוב ולרע את צריכה לקבוע בעצמך כי את בעצם קובעת את סוג ואת אופי הביקורת. אם הביקורתיות שלך מפריע לך. אולי תנסי לרשום לך על דף שתחלקי אותו לשניים. מה באמת חשוב ומה פחות חשוב. אולי תעזרי בחברה או בכמה חברות או אולי אחד ההורים. אילו דברים חשובים. הדברים החשובים באמת זה עיניינים של חיים או מוות, או אחריות כלפי דברים שאת עושה או אחריות כלפי אנשים אחרים. הפחות חשובים זה דברים שאם תעשי אותם פחות טוב, העולם לא יחרב ואף אחד לא יפגע. לדוגמה אם תקבלי ציון נמוך זה לא סוף העולם. תשקיעי יותר בפעם הבאה ותצליחי יותר. פשוט תכניסי את הדברים לפרופורציה. אח"כ פשוט תנסי להכניס לראש את ההפרדה הזאת. גם לגבי אנשים. תעשי רשימה אחרת שבה תפרטי דברים שמאוד קשה לך לוותר עליהם (בסלחנות בבקשה) :))). ודברים שהם פחות נוראים או צורמים לעין. את צריכה גם ללמוד איך להעביר ביקורת. אנשים לא אוהבים שאומרים להם דברים שהם לא אוהבים לשמוע בפרצוף. צריך להגיד את הדברים בעדינות. במקום הנכון. ולפעמים פשוט כדאי לשתוק. אנשים אוהבים לעשות את הטעויות שלהם בעצמם. אז פשוט תיהי שם שאם הם ירצו מישהו שיקשיב להם אז יבואו אליך. ובטח שאז אל תעבירי ביקורת. לפעמים צריך להקשיב תנסי את זה. בלי להגיד מילות ביקורת. אולי תביני למה אנשים הם איך שהם ולא איך שאת היית רוצה שיהיו. ויתכן מאוד שהביקורת שלך תשתנה בהתאם. כי תביני דברים שבגלל הביקורת שלך את לא רואה ולא מבינה. בברכה איתן

27/10/2001 | 20:20 | מאת: HERA

מירב, תנסי לעצור שניה לפני שאת מעבירה ביקורת, ולחשוב אם זה באמת נחוץ. לפעמים יש הרגלים מסויימים, שאנחנו אפילו לא חושבים עליהם, אלא רק שניה אחת מאוחר מדי...

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית