HERA&noname

בנות יקרות. קשה לי להבין אתכן. קראתי את שיחתכן האחרונה על מה ש HERA מרגישה. ואני לא מצליח להבין אצל HERA קודם כל. ראיתי כמה מהתגובות שלך כאן בפורם. יש לך ניסיון חיים ממש לא קל. אבל אם זאת את בחורה פיקחית מאוד. מציאותית מאוד ויודעת להעביר את המסר. נכון שפנים מול פנים קשה יותר להתמודד ושהמציאות יותר קשה מהפנטזיה של הפורם. אבל גם ראיתי שרשמת שיש לך בעיה אם להרגיש ואם לחקור את מה שבתוכך. אבל לעומת זאת שמישהו אחר ניפגע את נחלצת לעזרתו/לעזרתה כמו noname את בראש המחנה. ואני לא יודע אבל יתכן והפורם הזה עוזר לך ואם כן אז הוא משיג את מטרתו. מה שבעצם אני לא מבין אם כל הכישרון והידע שיש לך. איך את לא מיסמת אותם לעזור לעצמך, להבין את עצמך. להבין למה את סובלת ולצאת מה"בוץ" שאת נמצאת בו. אני חושב ומתרשם שאת בחורה חזקה למרות הנפילות הקטנות שיש לך מידי פעם. פסיכולוג חשוב ויכול לעזור אם את תירצי. אבל אני גם לא מבין מה עוצר אותך. למה את לא מסירה את המחסום הזה. לבכות לדוגמה,זה לא בושה. זה מאוד משחרר אפילו. אני חושב שאת צריכה פוש או אני לא יודע מה בידיוק, אבל שיגיד לך שזאת הדרך הנכונה. ויאלה תתקדמי עוד קצת. תעשי את זה תצאי מזה. צריך ללכת קדימה ולא להתקע במקום. כי ברגע שניתקעים אז יש רחמים עצמיים. ואני מאוד מקוה שתעשי את הצעד הזה. כי את בחורה חשובה שאם תתקדמי את יכולה רק להתפתח. כי מה שאת יודעת, מה שיש לך ומה שבורכת בו. אין להרבה אנשים. ואל תזלזלי במה שאני אומר. כי אני יודע מה שאני רואה. בורכת בורכת ובורכת. גם אם את לא רואה את זה וגם אם את לא מאמינה בזה. אני דווקא כן. וזה בלי ליהיות לידך ולראות במי מדובר. המילים שלך זורמות מעצמן והן אלו שמראות שאני צודק במה שאני אומר. ו noname היקרה את בחורה חשובה גם. עצם זה שאת פה ומנסה לתרום מעצמך וממה שאת עוברת. למרות שלא קל לך. זה דבר חשוב מאוד. את יכולה ללמוד פה מאנשים שעברו בחיים. ואת יכולה לעזור אם תספרי ותשתפי אנשים במה שאת יודעת ועברת או שאת עדיין עוברת. כי זה מאות הפורם הזה. שאחד עוזר לשני. אני אשמח מאוד באופן אישי לראות אותך בפורם אז אל תיתבישי. ואל תחשבי אפילו לשבריר שניה שאת מיותרת. כי את לא. אני מאוד מקווה להמשיך לראות אתכן כאן. ומעבר לזה, אני מקוה שכללללללללללל בעיותיכן יפתרו בהקדם. מכל הלב איתן

תודה רבה. אני לא יודעת אם את הדברים שהפנית לHERA למעלה הפנית גם אליי, או רק את הפיסקה שנשאה את שמי. בכל אופן להיות חסרת יכולת לעזור לעצמי, ובעלת הרבה יכולת לעזור לאנשים זה דפוס. זה לא אומר שאני לא יכולה להחיל על עצמי את אותו ההיגיון שאני מנסה לגרום לאחרים לחפש. אני לא בודה אותו הרי, אני יודעת שהוא קיים ושעוד מעט גם אני אשתמש בו. בינתיים אולי יהיו אנשים שימצאו אותו יותר מוקדם ויוטב להם. יש ימים טובים יותר ויש פחות. היו לי כבר ימים קלים יותר, אחריהם באו ימים קשים מאוד והנה החלקים הטובים שוב מתחילים להראות לי ברורים וקרובים. אבל זה לא מעבר שהוא תמיד חד וחלק, הטלטלה הריגשית הולכת ומתחזקת. אחת הסיבות היא שבעצם נורא קל להישאר שם, בתוך הכאב. למרות הסבל ההישארות לא כרוכה במאמץ כלשהוא. הקלות של ההישארות מושכת לפעמים למטה, מחפשת את היתרונות שבמצב הזה ומחפשת את הסיבות להשתכנע להישאר שם, להאמין שיותר מדי קשה לצאת משם ושאין בשביל מה. להתקפי פאניקה יש את ההשלכה הזו של ייאוש, של סופניות שעלולה למשוך למטה לפחות ללילה אחד... התחושות האילו של "לא חשוב/ה", "לא יכול/ה לתרום", "תופס/ת מקום" ו"מעיק/ה" - יש להן מקור ושורשים שחלקם בעבר וחלקם באישיות ועובדים גם על זה. אבל כשהטוב והרע משחקים בינהם, העיניים קצת מתבלבלות וחוזרים אל הדפוסים הישנים ששירתו נאמנה במשך שנים כמו לנסות לסייע לאחרים למצוא את ההיגיון בחייהם, בעוד אנחנו עדיין מתעקשים להתנגד לו נחרצות. אני בעיקרון תמיד נכונה לסייע ולעזור בכתיבה , מאחר ואני לא מרגישה שהכתיבה גוזלת ממני משהו. במצבים ממש רעים שאני נמצאת בהם, וזה כבר לא קורה הרבה, אני בוחרת לא לכתוב ולא לשתף מחשש להוות טריגר למישהו אחר. פה המחשבה היא על אחרים ולא עליי, פשוט כי אם אני אכנס במצב רע לכאן, אף אחד לא יוכל להוות טריגר בשבילי, כי סביר להניח שאהיה חסומה רגשית לחלוטין, אבל לי תמיד יש את החשש לפספס משהו שכתבתי ולהזיק למישהו. זו אחת הסיבות שאני לא משתפת. אני גם לא מסוגלת לדבר על עצמי מתוך מצב רע ולהשאיר את זה ככה שיקראו. כזו אני...אני מאמינה שאנשים יעריכו אותי פחות בעיקבות כך וכו'... מקווה שעניתי על שאלתך. ובאותה הזדמנות לכולם, אם קראתם את ההודעה הזו והגעתם עד כאן, תודה על התשובות בעץ שפתחתי. תודה גם על התמיכה וגם על העצות, לכולם. יום רגוע ושליו. אני.

את הדברים למעלה הפנתי ל Hera אבל אם את מבינה את זה גם לגביך אז אין לי שום בעיה אם זה. אני פשוט הסתכלתי על דברים שהיא כתבה. בעקבות השיחה ביניכן. זה בדיוק מה שאמרתי שאסור לישאר במקום אלא כל הזמן לחשוב קדימה. וללכת קדימה. כי ברגע שמתעקבים במקום אז שוקעים. אני מבין שאת מפחדת "ליעץ" פה לאנשים. אבל אנחנו פה לא פסיכולוגים ולא בעלי סמכות כל שהיא. אנחנו בסה"כ תורמים מהידע שלנו או ממה שעברנו בעצמנו? אני לא הייתי במצבכן או במצבים של רוב האנשים פה. אבל אני חושב שהמחשבה שלי הגיונית ומעשית. אני חושב שאני לא טועה לגבי רוב הדברים ואני מנסה ליעץ או לעזור. לפי מה שאני חושב שיכול לעזור. אני יודע שתהליכים שקשורים לנפש לא קלים. ואני לא שוכח את זה לרגע. ואני גם יודע שהעולם לא קל ושהעולם אכזרי ברובו. אבל אני יודע דבר אחד שלפי דעתי מחזיק גם אותי וזה שהאדם נוצר בצלם אלוהים. כך כתוב בתורה. ואם תחשבי על זה יש לזה הרבה משמעות. והמשמעות מבחינתי שבכל אחד מאיתנו יש חלק מהאלוהות מהשלמות הזאת שניקראת אלוהים. תכונות האופי לדוגמה, רחמנות, כעס וכד' ולכן ומכאן נובע שיש לנו את היכולת להשפיע ולשנות את חיינו. תראי לדוגמה בשואה את הפרטיזנים ואת אלו שהלכו למוות בלי להפעיל התנגדות, כי חיכו שאלוהים יציל ויעזור להם. הפרטיזנים ברובם נישארו בחיים כי הם הבינו שאם הם לא יעזרו לעצמם הם לא יחייו והם נילחמו בשביל ליחיות. וחלק גדול מהם חיים. וכך גם במחנות מי שנילחם על חייו (לא כולם) הגדילו את הסיכויים שלהם ליחיות. כי הם אלה ששלטו בחיים שלהם. הדוגמה קשה אולי אבל יש בא הרבה מהאמת. כי מי שנילחם על חייו ועל מה שהוא מאמין בו גם מצליח. והמסקנה שלי שהכח של כל אחד נמצא בתוכו ולכן אם רוצים לצאת ממצב כל שהוא ולהשתנות צריך למצוא את הכח את הנפש שבתוכנו ולצאת מהמצב הקשה. לפעמים לוקח זמן אבל הוא שם אני מאוד מקוה שתמצאי את מה שאת מחפשת איתן נ.ב: אם את מפחדת ממה שאת כותבת פשוט תיקראי עוד פעם לפני שאת שולחת את ההודעה.

איתן, תמיד קשה להבין בנות...:) ועכשיו ברצינות - אני מציאותית כשאני קוראת מצוקות של אחרים... כשזה "לא שלי" יש לי זווית ראיה שונה... הפורום הזה עוזר לי לפרוק את מה שיש על הלב ברגע נתון... אבל בשביל להוציא הכל הייתי צריכה לשבת מול המחשב 24 שעות ביממה. הלוואי ויכולתי לבכות! אני נפגשת עם פסיכולוגית (פעמיים בשבוע) כבר שנה וחצי... ועד עכשיו ה"הישג" היחיד הוא שאני עדיין חיה. Keep in touch... HERA.

ערב טוב לך:) אולי את לא מרוצה. אבל הפסיכולוגית שלך חייה יופי:)))) אני לא מבין מה ההסכם בינכן. את באה לשלם לה כסף והיא בונה עוד וילה:)) למה את צריכה אותה אם את לא מנסה לעזור לעצמך? את יכולה לתרום את הכסף:)) באמת את בחורה חזקה. תתחילי לנוע קדימה חיילת:) רחמים עצמיים לא עוזרים לאף אחד. את בטח עברת הרבה בחיים. אז פשוט תחשבי על הכול על הדברים הרעים והטובים שהיו לך. ממה שאת יכולה ללמוד להמשך החיים. תיקחי איתך את השאר תשליחי לפח. ואם הדברים יתחילו לצוץ שוב תחשבי על עצמך כלוחצת על הפח ולא נותנת לדברים שזרקת לצאת החוצה. ואם בכול זאת הם יתחילו לצאת כולנו פה לעזור לך. את יודעת יש לך הרבה כישרונות כמו הכתיבה שלך לדוגמה. תכתבי ספר שירה או ספר ממש ספר על החיים שלך. על איך את מיתמודדת. איך את חושבת שאת יכולה לנצח ומה את עושה בשביל זה. תכתבי ספר שיש בו אור ותקווה בסופו. תחשבי כמה אנשים נימצאים במצבים קשים. תעזרי להם, לך יש ניסיון זאת נקודה מאוד חזקה לזכותך. את יכולה לשלב שירים שכתבת. אני בטוח שיהיו הרבה אנשים שירצו את זה בתור מתנה. תחשבי כמה אנשים שלא נימצאים פה יקבלו ממך קרן אור. אני חושב שתקבלי הרבה סיפוק מזה. תחשבי אם ילד קטן או מישהו אחר יבוא ויגיד לך תודה עזרת לי. זה שווה המון. ואני חושב שזה גם יעזור לך שתראי את התגובות. באמת מקוה שתצליחי איתן