ארנון
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מדוע אנחנו פונים בשאלות כאלה ואחרות לפורום ... פונים לטיפול ... בורחים מהמציאות באמצעים כאלה ואחרים ( איני כורך טיפול עם בריחה מהמציאות). כי נולדנו רגישים , לא נעשנו רגישים. ראשית מדובר בתכונה מולדת מקודדת בדי.אן. אי. שלנו. ישנם כאלה שנולדו רגישים אך זכו להתפתח בסביבה משפחתית אוהדת ותומכת ולא נחשפו לפגיעות חברתיות במסגרות שונות ואולי סובלים פחות.אבל לחלק מאיתנו לא היה מזל כזה. אנחנו תקועים עם הרגישות שלנו שהופכת אותנו לחרדתיים, פרנואידים , פובים, סכיזואידים ולפעמים מקשה על מימוש הפוטנציאל שלנו וכתוצאה מכך אנחנו מוצאים את עצמנו במלכוד מתסכל. אישית מצאתי את השלווה והבטחון באמונה.. (לא חזרה בתשובה). מאז החיים שלי זורמים אני צועד על קרקע מוצקה על אף הקשיים והמכשולים שהועצמו בגלל רגישותי הפתולוגית. לא ,אני לא חובש כיפה. אני היתי אטאיסט וחילוני, תמיד צחקתי על הדת ודתיים ועל אנשים בעלי אמונה עד שמצאתי בעצמי את האמונה. אין נוסחאות ואין מדריך דרך. הדררך היא אישית...כשאנחנו פתוחים לכך... זהו מסר רוחני.. מיועד לאנשים עם קשיים רגשיים כאלה או אחרים . אנחנו לא לבד, הקוסמוס, אלוהים או איך שתירצו לכנות אותו מקיף אותנו ,מבין אותנו ואוהב אותנו. פנו אליו כשאתם בודדים ומיואשים והוא יעזור לכם. אני מודע שדברי נשמעים ביזארים, אני אדם מאמין בתוכי, שאינו מחצין את אמונתו בדרך כלל. אני מודה עד היום לאדם שהציע לי לפתוח את היום בתפילה ( כל תפילה)... פותח את היום המילים יפות ולא בתחושה של חרדה. מי שרוצה ללעוג על דברי איני כועס עליו. כולי תקווה שעזרתי למישהו\י. סוף שבוע נעים ושתמצאו את עצמכם מוקפים באהבה ואושר. תמיד אהיה לרשותכם ארנון
ארנון, אני לא מזלזלת בך, ולא רואה שום דבר ביזארי בדברים שכתבת - זה נחמד לדעת, שיש גם כאלה שמוצאים את השקט המיוחל... אולי נולדתי רגישה, אבל אני את הרגישות שלי השארתי אי-שם מאחור... מתוך כורח ובחירה כאחד. HERA.