צריכה עצה....
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ביתי נמצאת בכיתה א' הכיתה מצומצמת ובה 22 תלמידים כאשר יש קצת יותר בנים מאשר בנות בית הספר , לצערי , נמצא בלב שכונה לא כל-כך מוצלחת , אך מבחינת מיקום הוא הקרוב ביותר אלינו, כמו כן ההנהלה וצוות המורים בהחלט סביר - אולי לא כולם אבל באופן כללי. הילדים בכיתה באים ברובם מבתי מצוקה ועוני ממקום בו לא נהוג לפגוש תרבות וידע וכך רובם גם נראים. ביתי מצאה שפה משותפת עם אחד הבנים שבאמת מוצא חן גם בעיניי ואני שמחה ושלמה עם הקשר.... אבל היא טוענת שהילדים צוחקים עליה שהיא מאוהבת.... וזה מעצבן אותי מאוד כי סוף סוף יש מישהו טוב.... איך אפשר להסביר לה או איזה רעיון כדאי לתת לה להתמודד מול ההערות האלה ????
שלום רב ביתך נחשבת לחריגה, בשל כך שאינה באה מבית מצוקה, כמו רוב הכיתה. הלוואי על כולנו חריגות שכזו, אבל זה המצב מבחינת הילדים. כל מצב חריג מנקז אליו הערות, ועניין החברות עם הילד - -היא הזדמנות מצויינת. החריגות תשתנה, וביתך תהייה יותר מקובלת, ככל שהילדים יוכלו להתקרב, להתחכך, להכיר, ולהעריך אותה. את זה ניתן לעשות ע"י עידודה להתחבר עם עוד כמה בנות, לסייע בהזמנתן אליכם הביתה, וכו'. יחסי הורים גם כן מקרינים על יחסי הילדים. מעורבותך בוועד הורי הכיתה תהייה במקום. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם