לאור

שלום לך אחי הגדול,מקווה שאצלך הכל זורם בכיוון הנכון. ראיתי ששוב דיברת על הקושי שבגמילה מבנזודיאזיפנים. אני כרגע בתחילת המסע לרדת מהקסנקס בפירורים, יש לי הרושם והתקווה שבסוף אצליח גם אם הדרך תהיה קשה. על פי התחשיב שלי זה אמור לקחת חצי שנה. רציתי לשאול אם גם אתה עשית זאת בהדרגה? ואם לא אז איך? וכיצד התמודדת עם הקשיים שבדרך?

אהלן אני מניח שכל אדם מגיב לגמילה בצורה שונה אני מכיר מצב בו ההפסקה היתה מאוד תלולה ממש בחודשיים בערך וזה הצליח.

היי מסכים עם ההנחה שלך כי תופעות הגמילה משתנות מאדם לאדם. מעודד לשמוע כי אתה מכיר ירידה תלולה, אם כי במינון שלי צריך להתרחש נס שזה יקרה כל כך מהר .תודה על התגובה.

אהלן אחי ה"קטן=וואלה אני הפסקתי בבתאחת מטרנקסל שזה כדור פי 10 יותר בן זונה מקסנקס!!! היה קשה קשה קשה...לא רוצה אפילו להיזכר בזה!!! לא היה מי שיסביר לי....בדיעבד אולי עשיתי טעות!!! אבל מה שהיה היה...מה זה משנה אם בבת אחת או בפירורים העיקר שתתחיל.. אולי במקביל תתחיל אם אפקסור...אולי זה יקל עליך...אבל אחי תיתיעץ אם "רופא" לא סנדלר.....צא צא מהחרא!!!!

תה יודע מה? אם עד עכשיו חשבתי שיש לך אחוזים בחברה שמיצרת את האפקסור נראה לי שטעיתי בגדול ,עכשיו אני מתחיל לחשוד שאתה הממציא שלו. אבל עכשיו ברצינות כבר אמרתי לך שאני מקנא בך שמצאת את הכדור שעושה לך טוב. הלוואי וגם אני הייתי יכול ,אך כשניסיתי ניסיון קצר עם האפקסור לפני כשנה הרגשתי לא טוב. אמנם הניסיון היה קצר אך יכולתי לחוש כי הוא דומה לקודמיו פרוזאק פבוקסיל וכל שאר הזבל.ישנם ימים כי אני מרגיש נשבר ואוטטו ניגש לארון ומנסה שוב עם האפקסור אך משהו בתוכי עוצר ואומר כי עדיף להתמודד עם החרא ולהפסיק להיות מסומם ובעצם לא עצמי.אני בהחלט סובל מחרדה ודיכאון אבל מרגיש שאני זה שוב אני לאחר שירדתי מכל הכדורים ,שעכשיו כאמו נשארה המטרה הסופית -הקסנקס .