לאנשי המקצוע וכל מי שיכול לעזור

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

11/10/2001 | 21:36 | מאת: מבולבלת

שלום אני חיילת משוחררת בלי אגורה על התחת אין לי כסף לנסוע לחו"ל ואני מרגישה ממש תקועה בבית לא כי רע לי אלא כי אף פעם לא ראיתי את עצמי נשארת יותרמדי זמן בבית.. אני אפילו נבוכה מזה כי התרגלתי לחיות מחוץ לבית עם אנשים בגילי העניין הוא שהרגליים שלי לא על הקרקע אני נוטה להתלהב מדברים ואחרי זה להתחרט אני בשלבים מתקדמים של לחתום חוזה לדירה בתל אביב אבל כמו לפני כל החלטה חשובה אני מתחילה להתחרפן מרוב ספקות..... אני לא יודעת מה לעשות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני מקווה שמישהו יוכל להראות לי את המצב בהגיון.

11/10/2001 | 21:39 | מאת: adi

למבולבלת, כמה זמן את משוחררת? גם אני הייתי כך. קחי לך את הזמן, ותחשבי מה את רוצה לעשות. קניית / שכירת דירה זה לדעתי לא דבר שבוער על הרגע. חשוב קודם כל למצוא עבודה. עדי

12/10/2001 | 08:58 | מאת: נטעלי

למבולבלת, היי שלום, לעזור לך קצת יהיה לי קשה כי אני לעמי לא בדיוק יודעת באייך לעזור , אבל אולי תנסי לחשוב מה את רוצה מהחיים מקצוע.... ולהתחיל ללמוד אותו...??? ועוד דבר אני בת 18 וחצי לפני גיוס וחייבת חייבת עזרה מימך, הייה סעיף במה שרשמת שאת תמיד אוהבת להיות אם אנשים בני גילך.... תראי אני עוד חודשיים מתגייסת ובינתיים הפחד והחרדות הולכות וגוברות אליי. תמיד הייתי מין ילדה בודדה ושלא אוהבים אותה ודחוייה ולא מסומפטת!!!!!!!!!!!!!! וגם כאשר עברתי בית ספר השינוי בקושי היה כמעט ולא. הפחד להיות כמו תמיד לבד שלא הסתדרו איתי להיות בודדה מכולם לא מעורבת.......... אני ממש בפחד מטראוומות את חייבת בבקשהנ , לעזור לי האם זה באמת חברויות כמו של התיכון האם אם תמיד הייתי כזו סביר להניח שאני ימשייך??????? אני כותבת לך והדמעות זולגות על הקלידים הלווואייי ואלוהים יעזור לי!!!!!!!! אפילו אם נראה לך שלא היה שינוי תגידי אני בסך הכול ינהסה להתמודד אם הבעייה שכנראה תבוא, בינתים עד לגיוס עוד חודשיים אני גם לא מוצאת את עצמי לבד כוווווווווללל היום ועוד מתעסקת בפחדים שלי ככה שרע לי מאוד!!! אני אפילו מפחדת להתחיל לעבוד ששמה לא יאהבו אותי (מרוב דחייה ופחד אני חצי עוףףף) ביי תודה מראש נטעלי

12/10/2001 | 09:01 | מאת: me

קודם כל תנסי לשמור על קור רוח, אם זה מרגיע אותך אז כמעט כולם עוברים את השלב הזה בו את נמצאת , הבילבול הזה הוא טבעי לגמרי, דבר ראשון הכי כדאי זה קודם כל למצוא עבודה לשים כסף בצד , לפחות שיספיק לכמה חודשים ראשונים של מחיה ורק אז לשכור דירה, אם הדבר בלתי אפשרי ואת זקוקה לצאת מהבית במהירות אז ישנה אפשרות לעבוד ולגור באחד מבתי המלון באילת- שווה בדיקה!! תזכרי שתמיד צריך לחשוב לפני שעושים משהו, אבל הרבה פעמים שווה להסתכן ולשות דברים מתוך ההרגשה בבטן, אם את באמת מאמינה בהחלטה שלך, את בד"כ גם מוכיחה לעצמך שאת יכולה להצליח. לסיכום המון בהצלחה בכל דרך שתבחרי.

13/10/2001 | 19:39 | מאת: מבולבלת

הייתי באילת חודשיים לא היה לי טוב. בגלל זה אני כל כך לא מאמינה בעצמי הייתי בטוחה שזה מה שאני רוצה התברר לי אחרת

12/10/2001 | 18:35 | מאת: ד"ר אבי פלד

בד"כ התלבטות היא בגדר נורמה ולא דורשת יעוץ מיוחד אבל העוצמה שאת מתארת מתאימה ליעוץ נא ליצור איתי קשר ישירות לטלפון (ראה דף אישי בלחיצה על שמי בדף הפורום) תודה -- דר פלד

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית