ילדים מקובלים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

08/10/2001 | 00:59 | מאת: מירב

שלום! מה קורה כאשר יש ילדה בת 8.5 לכאורה נראית מלאת ביטחון עצמי , אך בפועל היא לא כ"כ בעלת ביטחון,הילדה מקסימה ומאוד חכמה אבל בזמן האחרון שמנו לב שהיא לא בדיוק מהמקובלות בכיתתה ,הילדה מאוד מטעה מישום שהיא מצליחה להסתיר מה עובר עליה רק עכשיו שמנו לב שכמה מהילדים בכיתה לא מעוניינים בחברתה ומאוד מעליבים אותה , אני לא יודעת מה לעשות כדי להקל עליה את הכאב ,האם אני צריכה להתערב או פשוט לתת לה להתמודד? מחכה לתשובה,

08/10/2001 | 01:07 | מאת: adi

מירב, כמה שתתערבו בנושא הזה יותר מהר, כך יהיה יותר טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!! נסו לערב את המורה וכן את הפסיכולוגית של בית הספר וגם במקביל לזה לראות אם יש עוד ילד או ילדה לא מקובלים בכיתה, ולהציע לה להתחבר איתם. אני יודעת את זה מניסיון (אני עצמי הייתי ילדה מאוד לא מקובלת(. עדי

08/10/2001 | 12:30 | מאת: טלי וינברגר

מירב שלום רב, עולם הילדים לעיתים יכול להיות קשה ואכזרי. עניין ה"מקובלות" החברתית, משאיר הרבה ילדים מחוץ למעגל המקובלים, אך אין זה אומר דבר על אותם ילדים. כמו שאת מעידה, ילדתך חכמה ומקסימה, אך אינה נכללת בין "המקובלים". אני מבינה את החשש שלך כאמא, ואת התחושה ש"היא ילדה מקסימה, אז למה היא לא מקובלת", אבל נשגב מבינתנו דרכי "עולם המקובלות של הילדים". אני חושבת, בעיקר לאור העובדה שהילדה לא מראה סימני מצוקה, שאין צורך לעורר שדים ולעשות היסטריה מהנושא. חשוב לערב את המחנכת בתחושה שלך, ואולי גם את היועצת בבית הספר, אבל לא להלחיץ את הילדה, ולתת לה תחושה ש"זה לא בסדר", כי זה לא תלוי בה. זה טוב שאת עם "היד על הדופק", אך עליך לתת לילדתך לפתח את עצמאותה, גם אם זה בדרך קשה יותר, פחות נעימה. הלוואי ואפשר היה למנוע מהילדים את הקשיים של החיים, אבל זה בלתי אפשרי. וחוץ מזה אני מאמינה באמת ש"מה שלא מחסל אותנו, מחשל אותנו" מבוגרים וילדים כאחד. תמשיכי להשגיח ולראות שהילדה לא מגלה מצוקה כלשהי, כי אם כן אז יש לדרוש התערבות של ביה"ס (מחנכת/יועצת/פסיכולוג וכו'). בדרך כלל הילדים מצליחים להתגבר על קשיים אלו לבד ולהתמודד עימם ביעילות. דבר אחרון, בניגוד לעדי, אינני ממליצה לך "לשדך" את ילדתך דווקא לילדים הלא מקובלים בכיתה, כי זה רק יחזק את המרחק מה"מקובלים". תני לדברים להתרחש מעצם, ולמשיכי להשגיח ב"שלט רחוק". אני מאמינה ומקווה שהכל יסתדר ויבוא על מקומו בשלום. חג שמח, טלי פרידמן

08/10/2001 | 13:34 | מאת: מירב

טלי שלום, רציתי להודות לך על העיצה זה מאוד עזר לי ,מה שקורה זה שהיום הבנתי שהילדים באמת אכזריים תראי,הבת שלי אומנם לא הוזמנה לבלות עם הקבוצה המדוברת אבל באמת אני אתן לה להתמודד אני אמשיך לתת לה את הכלים ואתמוך בה ,פשוט כנראה עשיתי עיניין בדיוק כמו שבעלי אמר כנראה שהם באמת אכזריים בגיל הזה , מה שאני באמת אעשה זה לדבר עם המורה בלי ידיעתה של הילדה כדי שהיא לא תרגיש שאני דוחפת אותה אני חושבת פשוט שהילדה איבדה קצת מהביטחון מאז שחזרתי לעבודה זה נראה לי קצת יותר מורכב היא פשוט רגילה שאני שם תמיד ופתאום היא רואה אותי מספיק מה שאני אנסה לעשות זה לגבש את הכיתה ולעשות תוכנית עם המורה בשיעור חברה בכל אופן אני מאוד מודה לך על העיצה ואני אתחיל לטפל בנושא תודה רבה , מירב

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית