לטלי פרידמן

תודה על השיחה ניסיתי קצת להחביא את המתח ואת חוסר האימון בעצמי ובהחלטה שלי וכרגיל,כפי שאפילו הרגשתי שרמזת,עשיתי זו בקלילות ובבדיחות את תהיי צודקת אם תאמרי "די להתעסק בזה,ההחלטה כבר נפלה" הבעיה שאפילו לישון אני לא כ"כ מצליחה... מקווה שתקבלי את המייל. אבל אני באמת באמת בסדר ותודה רבה רבה רבה אני.

לפעמים נתן לעורר זכרונות דוממים באדם ששכח לפעמים נשאר רק חדר אפל שננעל וננטש לפעמים הכאב של הרגע כל כך חזק שאלומת אור בוהק מטשטשת התמונה מעמעמת המבט והעיניים מסרבות להתבונן מחדש והאזניים נאטמות לרעש הנחרט ואין לב ואין תחושה לפעמים סוגר אדם זכרונות עמומים של עבר נשכח לפעמים מביט בחיוך ב"תמונה" שנטש עיניו עמומות בוהה המבט לפעמים ולי רק נותר להתבונן בכאב ולשכוח להאמין שיבוא היום בו יאיר האור שיתאפשר השינוי ואקבל את הכוח

אינשם, שלושת השורות האחרונות... כל מה שיש לי לומר : לו יהי! ליל מנוחה, טלי פרידמן