כיתה א'

ביתי ילידת אוקטובר עלתה השנה לכיתה א' כיוון שהיא יחסית קטנה אז קצת התלבטתי אם להעלותה או להשאירה שנה נוספת בגן היום שלושה שבועות אחרי תחילת השנה אני חושבת שטעיתי ואני לא יודעת מה לעשות היא ילדה פקחית ונבונה אך היא עדיין ילדה , אוהבת לשחק... קצת קשה לה אחיזת העפרון בצורה נכונה, אך אמרו שזה שולי ולא יהווה לה מכשול... מבחינה חברתית היא יודעת להסתדר ובכל זאת ההיצע שסביבה אינו כה מובחר היא טוענת שלא כייף בבית ספר ולחברות שיש לה, שנמצאות עדיין בגן היא אומרת שלא כדאי להן לעלות לבית ספר כי זה דיי מרגיז שם.. רע לי עם זה מאוד ואני לא יודעת מה לעשות כדי לשפר את הרגשתה אני לא רוצה גם להיות קיצונית בצעדיי, ולא לפגוע בה, אז מה לעשות??????????????????

דנית, א. את יכולה לשאול את המורה בכיתה או את יועצת בית הספר. ב. אולי לקחת לה מורה פרטית שתלמד אותה לאחוז בעיפרון ואם לא אז בכל בית ספר יסודי יש כזו מורה ושווה לנסות את זה. עדי

קודם כל אסור באיסור מוחלט להוריד ילד חזרה לגן, גם אם יתהפך העולם. הבעיה שלך מוכרת, לי יש יליד דצמבר, ביררתי ובדקתי, הגננת אמרה שאפשר להעלות לכתה א', והעלינו. . אז היו לנו 3 שנים קצת קשות , כי הילד לא היה מספיק בשל מבחינות מסוימות, אחר כך הוא כאילו הבשיל באחת, אז אם זו רק בעיה של אחיזה של עיפרון, תני לה לעבוד עם חומר, כמו בצק, פלסטלינה, שתיצור דברים, זה מגמש את האצבעות, ועושה נפלאות ליכולת המוטורית. העצה הבאה שלי, אולי לא תנתן לך ע"י יועצת,אבל אני כאמא יכולה לתת לך, כי זה עובד. אבל נושא רכישת חברים הוא קשה, ולפעמים חברה אחת מחפה על אלף שאין, אז השיטה היא לקנות חברות , לקנות ממש, תשלחי אותה עם ממתק לכתה שתוכל לחלק בסתם יום של חול, זה יתן לה הרגשה נהדרת, כולם ירצו להיות חברים שלה, תני לה הפתעה קטנה לילדים מידי פעם. נכון שזה עולה קצת כסף, אבל את תראי תוצאות מהר, הילדה תתחבב מהר על הילדים, תקבל ביטחון עצמי, ותוכל לבחור לה את מי שתחבב, ואחרי שכבר יהיה לה טוב, לא יקרה כלום אם פעם פעמיים בשנה, תני לה ממתק ביום שני לכבוד שבת, לחלק לילדים. אם נתבונן באמת, נראה שבעצם גם אנחנו קונים חברים בכל מיני דברים, כל כמה שזה יעלה לך, זה לא יגיע לתשלום של טיפול אחד אצל פסיכולוג, או יועץ מומחה, ותאמיני לי שאני יודעת על מה אני מדברת, הפטנט הזה עושה נפלאות. ובקשר לבשלות, אל תדאגי, ילדות בחלק הזה משלימות פערים יותר טוב מילדים, והחלק הנפשי אולי הוא המפריע, ברגע שזה יסתדר, את תראי איך שאר הדברים יסתדרו מהר. ועוד דבר, תשוחחי איתה הרבה על מה שעובר עליה, ברגע שהיא תשפוך את הלב, חצי מהנטל ירד מעל ליבה הקטן, ויהיה לה קל להתמודד עם הדברים. . את יכולה לספר לה שלא לכל הילדים קל, ויש עוד ילדים שקשה להם, אפילו בכתה שלה, אני בטוחה שהיא תמצא לפחות אחד כזה, ותבוא לספר לך , וכשזה יקרה, תראי איך צרת רבים תהפוך לחצי צרה עבורה...

דנית, עוד כתובת לשאול: http://www.snunit.k12.il/htbin/bbsnunit/horut/bbs.cgi?forum=classa&task=list עדי

דנית שלום אני גננת, אנמם לילדים צעירים יותר, אך אנסה לענות לך. קודם כל ילידי אוקטובר אינם הצעירים ביותר שנכנסים לכיתה א'. בדרך כלל , בנות לא נוטים להשאיר עוד שנ הבגן, מכיוון שמבחינה רגשית - הן בוגרות יותר (שוב - בדרך כלל). אני מאמינה שאם הגננת אמרה לך שהיא בשלה- היא ידעה על מה היא מדברת. מה גם שבגן חובה בדרך כלל נפגשים הילדים בגן עם פסיכולוג/ית, וההערכה היא בדרך כלל שלה. מאידך, חשוב לי שתבדקי את הגישה שלך לנושא. את טוענת שאת לא שלימה עם המעבר, את מהססת. יכול להיות שאת מעבירה לה חלק מן ההיסוס הזה? לילדים יש חיישנים מעולים. כמו שכתבו לך לפני - להחזיר ילד חזרה לגן - בשום פנים ואופן לא! סימכי עליה. היא תתמודד. המעבר לכיתה א קשה לא רק לילדים הגבוליים בגיל. הוא קשה גם לגדולים יותר. הקושי לא נעוץ דווקא בכך שהיא ילידת אוקטובר. הייתי קובעת פגישה עם המורה, ומתייעצת איתה. למורה יש את היכולת להסתכל על ביתך יחסית לשאר בני הגיל. אם יש בעייה מוטורית, או קושי מוטורי - תוכלו לפנות לריפוי בעיסוק, שם יחזקו אותה. העיצות שקיבלת מרוז נהדרות. היא נתנה לך הרבה רעיונות לפעילויות המחזקות את המוטוריקה העדינה - אני מבינה שיש לה נסיון בנושא. בקשר לחברה - קשה להפרד מחברים ישנים, וקשה להכיר חדשים. שוב - גם לילדים קצת גדולים יותר (גם לנו...) לשלוח שקית במבה לגן ביום שישי - לא הייתי מכנה זאת שוחד אפילו. זה כיף לכבד חברים, ולפנק אותם. ילדי עושים זאת בעצמם, מרצונם, זה ממש לא נראה לי כמו "שוחד" אם לא מתייחסים אל זה כך. שתהיה לכם שנת לימודים מוצלחת ביותר ותקופת הסתגלות קצרצ-ר-ה!!! נשתמע נטע