המלצה חמה!
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
-------------------------------------------------------------------------------- אני משתמש כבר חצי שנה באפקסור EFEXOR לאחר שניסיתי מספר תרופות ללא הצלחה. היום אני לחלוטין נטול דיכאון, מלא שמחת חיים. עוסק במה שאני אוהב ומסתובב עם מי שאני אוהב סבלתי בעבר מדיכאון קליני כתוצאה מחרדה כללית והיום אני אדם שונה לחלוטין אפילו ירדתי 40 ק"ג ואני מתאמן והכי חשוב זה שאני שמח לקום כל יום בבוקר!!! אשמח לענות לשאלות עופר
אולי גם אני אתחיל לקחת כדורים. מיום ליום נהיה לי יותר ויותר עצוב ויותר קשה לסחוב את הימים ולחיות את החיים. אני מרגישה מנוצלת, פגועה, בודדה ובא לי לבכות כל הזמן. כשאני יוצאת מהבית אני שמה את המסיכה המחייכת אבל זה גומר אותי מבפנים. אני לא יכולה לבכות לאף אחד, לא רוצה להלחיץ ולהבהיל. עד כדי כך שהתחלתי לשקול אולי להתאשפז מרצוני בבי"ח פסיכיאטרי- שם לפחות אוכל לבכות כמה שארצה ואף אחד לא ייבהל, וככה אבכה ואבכה ואולי גם אצעק עד שייגמרו לי הדמעות עד שאני ארגיש שהוצאתי מתוכי את הגוש הענקי הזה של הדמעות שחונק אותי ולא נותן לי לנשום. קשה לי. אני כבר לא יודעת מה לעשות. אני בת 25 ומרגישה שהזמן רץ לי ואני לא מצליחה לעשות שום דבר כמו שצריך, שאני לא עומדת בקצב. והכל נראה לי כל כך קשה. אני מרגישה תקועה. מרגישה מבוזבזת. ואני עייפה מלסחוב. כ"כ עייפה שאני פוחדת מהמחר, אולי אני אתמוטט? לפעמים אני מייחלת להיות חולה כדי שאוכל לשכב במיטה ולכאוב בשקט. אני יודעת שזה נורא להגיד את זה, אבל זאת האמת. מה לעשות? לקחת כדורים? מה אתם חושבים?
ליהי היי אם את כאן אני מוכן לעזור.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
