שלום לכולם!!!!

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

22/09/2001 | 04:37 | מאת: דניאל

אני דורש בכל תוקף מכל חבריי וחברותיי היקרים,לחזור לשיגרתנו,לשיגרת הפורום החם ,התומך,וגם המייעץ. כן כולנו "עוברים בתקופת מעבר זה,עליות וירידות". לעיתים אפילו נפילות,שקשה מאד להתרומם מהם,אז זה הזמן להוציא,לשפוך,לתת,לחבק,ואפילו לבכות,כך אוליי נוכל לחזור ולהחזיר את "השפיות"לעולמנו הקטן. אני לא אוכל להבטיח שאהיה כאן בהתמדה יתרה,כי קשה,ואפילו קשה מדיי. אבל חבריי וחברותיי היקרים,עצם ההתבוננות בכם,בתמיכתכם,בעזרה אחד לשני,עושה לי את זה. ובל נשכח את הימים היותר טובים שהיו לנו כאן. מחכה לכם.. ומבטיח לשתף אתכם. ואם ייצתרפו חברים חדשים ואמיתיים,נקבלם בחום ואהבה. התגעגעתי לכולם. שלכם דניאל נ.ב דבריי שטנה,לא ייזכו לתגובה.(ואני מצפה מכולם לנהוג כך).

22/09/2001 | 04:46 | מאת: דניאל

את היית פה, קרוב לידי. לשניה היה נדמה לי שאת שלי. היית פה, ביחד איתי, היית פה- כל-כך אמיתי. הרגע ההוא- מדוע הוא חלף? מדוע הוא הפך לעוד רגע במרדף? ולי נמאס, אני כבר גמור, עכשיו אני כבוי, ולא מאיר, כמו נורה שמחכה לתיקון והחלפה, אני על מיטתי שוכב עייף. מחכה לך -אהובתי היקרה, שתבואי, ותגרמי לי, להפסיק להרטיב את הכר.

22/09/2001 | 13:43 | מאת: Jacki

גם אני לא הייתי פה הרבה זמן, וכשחזרתי ראיתי איך הפורום החם והאוהב שלנו הפך להיות מעין עוד דף אינטרנט עם שאלות מקצועיות ותשובות קרות. חבל כ"כ על כל מה שבנינו פה... רוב חברי הפורום נעלמו, לי בכל אופן יש את היכולת ליצור קשר עם חלקן (שרה, אינשם, מירב ואחת) אבל אין שום זכר מאביב, ואני לא ממש יודעת למה היא נעלמה ומתי תחזור:-(( מה לגבי דפני, אליאן, רחל, וכל השאר (אני לא זוכרת את כל השמות עכשיו)??? למה הן הלכו? למרות שאני לא נוטה לאופטימיות (חיחי....) אני בהחלט יכולה לומר שמכיוון ש"הרמנו" את הפורום בעבר, אנחנו נוכל לעשות זאת שוב, כמו מעין "פגישת מחזור"...מה אתה אומר? מצטרף?

22/09/2001 | 20:14 | מאת: אביב

דניאל, גם הכר שלי רטוב מדמעות אם הייתי מצליחה לעצור את הזרם הבלתי פוסק שלי הייתי באה ומייבשת את שלך ושולחת ניחומים וחיבוקים שיקלו על הבדידות והכאב אבל מסך הדמעות מערפל התחושות הקשות חוסמות הפה נאלם ואין מילים. מצטערת, אני פה רק מדי פעם, כי קשה מדי ואין כוחות, כי קשה לראות את הטוב שבי עכשיו, את היכולות והכוחות - הכל אבד, מקווה שיחזרו איכשהוא, מקוה שאני אחזור לעצמי, ושאמצא את הדרך הנכונה, אל האור בקצה המנהרה, שכרגע קשה לי אפילו לראותו. אביב.

23/09/2001 | 17:05 | מאת: ליהי

אני חושבת שהשיר הזה נכתב עלי... תודה למי שכתב אותו.

23/09/2001 | 10:03 | מאת: yael

שלום גם לך, (-: יעל (כן,כן, זו אני....)

23/09/2001 | 16:03 | מאת: Jacki

מה קורה אחותי היקרה?? איפה היית נשמתי?? אני מקווה שאת מרגישה טוב... חולה עלייך הכי בעולם!!

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית