יומים של פחד עד לתוצאת הבדיקה .

מזה שנה שחלו אצלי שינויים גופניים מלחיצים משולביים בחרדה ובדיכאון הייתי בשיחות היתה לי נטיה להאמין שכל התופעות הרפס צריבות נשירת שיער ועוד הן מלחץ אך בכל זמן הטייפול היתה עננה וחשש מאיידס ולא היה בי האומץ לגשת ועשות את הבדיקה. היום החלטתי שהאמת צריכה לצאת וניגשתי לעשות את הבדיקה יש בי אמונה שהתשובה תהייה חיובית כי אחרי כל מה שקראתי נדמה לי שיש לי את המחלה ולא העזתי עד היום לעשות את הבדיקה מתוך הפחד שהאמונה שלי אכן נכונה. והיום אני יושבת בחרדה היסטרית ומחכה עד יום ראשון אחה"צ לתוצאה והמח עובד שעות נוספות ואם אכן חיובי אז מה להתאבד אז לברוח לנסוע רחוק מה להגיד האם לספר וכד'. הגרוע מכל זה שסוף סוף התחלתי להרגיש טוב מבחינה נפשית להאמין בעצמי ותת לחיובי שבי לצאת להנות מהחיים כולה חודש של שלמות עצמית ושמחה. ועכשיו נדמה שביום ראשון יסמו לזה קץ קץ לשמחה קץ לחיים. איך להתמודד עד יום ראשון איך להתמודד אחרי שאקבל את התוצאות מה עושים

לש! כל בדיקה מכריעה בחיי אדם מלחיצה ומעלה לו את המחשבות הסופניות של הכי גרוע יקרה. נכון אידס משמע מוות אבל עדיין גורלך לא נחרץ, חשבי: אם ביתך בעתיד בת 16 תאמר לך שהיא בהריון האם לא תתמכי בה ותעודדי אותה? מה תאמרי לה? אל תצפי לרע ביותר. אמרו לי פעם "כשתגיעי לגשר תחצי אותו" וזה המשפט שהכי מתאים לך כרגע, קחי הכל רגוע ותקווי לטוב ביותר. בהצלחה אשמח לקבל תשובה ליבנת

ני מחזיקה לך אצבעות שהתשובה שלילית לחלוטין, יש לי הרגשה שהיא שלילית. אל תדאגי רק מהלחץ את נכנסתת למחשבות שליליות מחר הלוואי ותעלי חיוך על הפנים ותאמרי " איך דאגתי לשווא" תעדכני אותנו במה שקרוה כבר הידלקתי נר, וביקשתי מאלוהים שהתשובה תהייה שלילית.- אמן !!!

היי תודה על התגובות התשובה שלילית הראש מתפוצץ משמחה הדמעות זלגו משמחה והמתח מתפוגג לו לאיטו. לידעתך כשנה שלמה של מתח מתמיד שלא עזב שיגע את הראש. זהו עכשיו אנחנו נקיים מהגרוע ביותר והראש יתמלא בפחדים חדשים שהרי אני איפוכנדרית בצורה מזעזעת לא יוצאת מזה כל פעם מחדש חרדות מהסוג הגרוע ביותר שיכול להיות למה אני עושה את זה לעצמי לא ברור אבל אני תקווה שמהלך הטוב שהבאתי על עצמי בחודש האחרון אלמד גם לנטרל את האיפוכנדריה. נדמה ברגע זה שאני כותבת לעצמי אבל אם קראת ובא להגיב אז....