מה יהיה? מה יקרה?

שלום. הבעיה שלי קצת הרבה מאוד מורכבת. אני בת 21, ומאז גיל 14 עברתי הרבה מאוד דברים גופניים ונפשיים: תאונת דרכים קשה בגיל 14 שבעיקבותיה שהיתי שבועיים וחצי בטיפול נמרץ, עוד חודש ומשהו במחלקה כירורגית ועוד חודש פלוס בבית לוינשטיין ואח"כ שנים של טיפולים ובדיקות. בגיל 16 וחצי גילו לי "קרוהן" במעי הדק והייתי בטיפול סטרואידים וברפאסל (רפאסל עד היום). בגיל 18 וחצי היה לי סיפור של טרומבוזיס ברגל שמאל. בגיל 19 סיפור של מונוקלאוזיס שארך חודש וחצי. ולפני מספר ימים - נפלתי בשנתי מהמיטה ונחבטתי בראשי. עכשיו חושדים שאני אפלפטית... שאלות ספציפיות לגבי הבעיה הנ"ל "פיזרתי" בפורומים השונים. הבעיה היא שאני מפחדת מהעתיד שלי. לא יודעת מה עוד יקרה לי! אני מפחדת שלא אוכל לחיות חיים נורמלים ומרגישה שונה מהשאר. יש לי שאיפות מעצמי וקצרה ידי מלהשיג אותם. אני בטיפול כבר חמש שנים אצל פסיכולוגית נהדרת שעזרה ועוזרת לי בכל סוגי הבעיות, אבל היא לא יכולה לחיות במקומי (ובטח שלא הייתה רוצה). אני מפחדת מהכל, מפחדת שלא אצליח ליצור קשר זוגי מחייב (למרות שיש לי חבר כשנתיים, אבל כמה הוא יוכל לסבול מישהי שיש לה בעיות כל שני וחמישי?), מפחדת שלא אצליח לעבוד בעבודה נורמלית, מפחדת שלא אצליח לסיים תואר, מפחדת שיהיו לי סיבוכים בכניסה להריון, פשוט מפחדת.

קחי כדורים פסיכיאטריים. הם עובדים!!!!!

סליחה, התשובה שלך מעידה כמה שאתה לא מקצועי וכמה שאתה עושה צחוק ממצבים כאלה. אני מאחלת לך שלא תתיקל חלילה במצבים כאלה בחייך. אלוהים יסלח לך. נ"ב אתה יודע שזה עלול לפגוע כשאתה צוחק על דברים שכואבים לאחרים?

אני חושב שאת גיבורה אמיתית אני חושב שיש לך כוחות מיוחדים - מבחניה נפשית ואישיותית אני חושב שאת חזקה מאד - יותר מכל אדם ממוצע - שלא עבר מה שאת עברת החבר שלך חברים שלך צריכים להיות ברוכים שאת חברה איתם - ואני מאמין שהם מרגישים זאת כפסיכיאטר אני חושב שאת מפעילה מנגנוני התמודדות יעילים - הדאגה שלך היא כל כך טיבעית ונורמאטיבית - ניתן להתגבר גם על אפילפסיה וגם על מחלת קרוהון - ואת תצליחי להגשים את עצמך - אני חייב להודות שאני מעריץ את התמודדותך

תנסי ללכת לרב מקובל שיברך אותך , ואולי גם להוסיף עוד שם, נשמע מוזר אבל לפעמים זה עוזר.בהצלחה