עבור רונית ארנון בעניין חייבת לשתף אותכם
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני לא חושב שבשלב זה את בשלה לצאת למלחמה נגד השרץ במקום עבודתך. אסרטיביות לא תמיד עוזרת. אציע לך דרך לא מוסרית להגיב אך אפקטיבית. שלחי מכתב אנונימי לממונים עליה,לעתונות או כל גורם אחר אשר יכול לחשוף אותה לביקורת שלילית. אם יש צורך תשקרי ,תרמי ,תשמיצי אותה, תנקטי בכל דרך אפשרי על מנת לפגוע בה שלא בעמות ישיר. ההצעות שלי הן מגעילות ואולי אינן מתאימות למערכת הערכים שלך. אבל " אם אין לחם אין תורה". עליך להילחם במסגרת מלחמת השרדות. תפגעי באויב לפני שיפגע בך. חמודה, החיים האמיתיים הם יותר ג'ונגל ממה שאת חושבת . תגונני על עצמך. את יופיך הפנימי את הערכים החיוביים שלך תחשפי בפני היקרים לך בלבד עכשיו או בעתיד. צר לי להציע לך הצעות כאלה אבל אני פונה אליך בדאגה כנה. אל תתני שיהרסו אותך אם יש צורך תפגעי ראשונה . האמיני לי ניצלו אותי 20 שנה בעבודה, חליתי בכל מחלה אפשרית בגלל התדרדרותי הבריאותית עד שהתחלתי לפגוע באחרים, תחילה , מאחורי הגב ובמשך הזמן באופן ישיר ובוטה. והאמיני לי מאז התחילו לכבד אותי. חזרה אלי תחושת הכבוד העצמי. דבר אחד גיליתי,אני לא אוהב לפגוע באחרים,גם לא ברשעים גמורים ואפילו ריחמתי עליהם כשנפגעו ממעשי . אבל גם למדתי שהתנהגותי אבירית במקומות עבודה מסוימים לא רק שאינה משרתת אותך אלה גם מזמינה ניצול ע"י הסביבה. אגב אני לא פראנואיד. או לפחות לא אובחנתי ככזה. אני דואג לך ומאחל לך שלא תנוצלי על ידי האחרים ולא תדעי סבל, תהיה חזקה, מחזיק לך אצבעות.
סליחה התכוונתי לאורית ארנון
אבי, יש בזה משהו. עדי