גישור פסיכיאטרים ומכורים לתרופות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
סקרתי את התיחסויות של הפונים לפורום המכורים לתרופות והתגובות (המעטות) של הפסיכיאטרים. בין השורות ,ואולי אני מדמיין משתקפת דינמיקה סמויה של פוגע - נפגע . הפוגע קרי פסיכיאטר מתגונן - לא יודע כלום על תהליך גמילה מתרופות פסיכיאטריות או טוען שנמנע מלתת מרשמים של בנזודיאזפינים לטווח רחוק. הנפגע הנרקומן מכור לתרופות (ואני לוקח רק את עצמי כדוגמא כי איני מכיר את האחרים די הצורך) נמנע מלעשות בדיקה פנימית של חלקו ואחריותו להתמכרות. בוא לא נתבצר בעמדותנו- ונגשר על הפערים ביננו. פסיכיאטרים יקרים בוא הושיטו לנו יד ותסייעו לנו לצאת מהגהנום הזה. כפי שראיתם לנו המוטיבציה לצאת ממעגל השימוש בתרופות. בשלב ראשון, אסתפק בהפנייה לז'ורנאליים פסיכיאטריים רלונטיים לנושא. אני זקוק נואשות ליצור קשר עם פסיכיאטרים שלבטח מכירים את הנושא. אל תפנו אותנו לנרקומנים אנונימיים. אמחנו לא התחלנו את השימוש לרעה בתרופות מיזמתנו אלא קיבלנו מרשמים מפסיכיאטריים. בתודה מראש בשמי ומכל המכורים האחרים.
רונן אתה מכיר את הפתגם אבות אכלו בוסר ושיני בנים תכהנה
א-זה לא רונן הקטור זה אדם אחר!! ותגובתי-הקטור ...אתה נאיבי מידי!!