רע לי , רע לי , רע לי.... :(
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ביתי עלתה לכיתה א. היא ילדה טובה נבונה וחכמה. בקיצור מקסימה!!! מגיע לה הרבה ויש לה הפוטנציאל והיכולות. ונראה לי שאני מענישה אותה ולא נותנת לה את המגיע לה. אנו גרים באיזור פיתוח ,בשכונה בה גרים אנשים עם מצוקות רבות , עם בעיות כלכליות וחברתיות רבות.(מה שכנראה משפיע בצורה כזו או אחרת על הילדים הן מהבחינה של חוסר העשרה סביבתית והן מהסיבה של מתחים בבתיהם) ונראה לי כי האוכלסיה שמסביבה קצת נחותה , כזו שעלולה להוריד אותה מטה , ורע לי מאוד עם זה ולא כי אני משתחצנת חלילה וחס , להיפך אני מאוד אשמח עם היא תהייה כזו שמתנדבת ועוזרת ומסייעת, אבל שזו תהייה סביבתה הטבעית ??? שאלו יהיו חברותיה ?? שלא תהייה לה סביבה טובה לגדול ולהתקדם ולהתפתח. אני אמא רעה שלא דואגת לה כדי שתוכל לגדול ולהתפתח ולהגיע להישגים. ולא יודעת למה אני עד היום במקום הזה ומה היא אשמה?
ללורנס שלום רב! במכתבך את משתקפת כאישה אינטליגנטית ומשכילה, אמא דואגת . באופן טבעי את מהווה חלק מהסביבה בה ביתך תיתפת ותיגדל. במסגרת האינטראקציה ביניכם היא תפנים את העושר התרבותי שלך ואת גם תהווי עבורה מודל לחיקוי. כלומר לבית,למשפחת המוצא השפעה מכריעה וחשובה בתהליך גיבוש עולמה התרבותי. יש לי הרושם שרגשות האשמה הלא מוצדקות שלך פוגעים ביכולת שלך לראות את מצבך באורח אוביקטיבי. כלומר, את לא בחרת להמשיך לחיות בסביבה כזו ככה אני מבין ועל כן אינך אשמה במצבך . כמו כן, את מתעלמת מהתרומה העתידית שלך להתפתותה של ביתך. את אינךעליהן אמא רעה הרי ברור שאת דואגת לעתידה. נסי להתרכז בצעדים המעשיים לשפר את מצבה על פי תפיסתך ותמנעי מלהשקיע אנרגיה ברשגות האשם שלך. בכיתה ד' תוכלי לשלבה בצופים במקום מגוריך,שם תחשף למסגרת המתאימה לעולם התרבותי והערכי שלך כפי שהוא משתקף בדבריך. כמו כן, ניתך לשלבה בפעילוית רבות במתנס המקומי: מוזיקה ,ציור וכ"ד. אל תקחי על כתפיך עומס רגשי כזה. הצלחתה העתידית של ביתך היא גם פונקציה של תורשה ונסיבות עתידיות שאין לך שליטה עליהן. יש בכוחך לתרום לה רבות למרות מגבלות הסביבה. בהצלחה רבה תהיה אופטימית.
לורנס שלום רב, אני תומכת בחום בדבריו של אילן. אין לי הרבה להוסיף עליהם. לילדתך יש הרבה מודלים בחייה שאחד המשמעותיים הוא מודל ההורים. להורים יש השפעה ניכרת בעיצוב האישיות וההתנהגות של ילדם. לכן גם אם סביבת הילדה אינה מספקת ומעשירה דיה, את יכולה למלא את החסר עברה. מה דעתך? בברכה, טלי פרידמן