לליהי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

01/09/2001 | 21:32 | מאת: אורית ארנון

המון תודות על התמיכה ועל התגובה למטה. מותר לשאול למה דווקא את הודעותיי את מקפידה לא לפספס? ואיפה את רואה נקודות חוזק במקומות בהם אני רואה רק חולשה ואפסיות? אשמח מאד אם תספרי לי יותר על עצמך...

01/09/2001 | 22:34 | מאת: ליהי

כי ההודעות שלך הן אמיתיות, מרגשות, קל לי להזדהות איתן, וכמו שאני מזילה דמעות מהודעות מסויימות שלך- בדיוק באותה התרגשות אני שמחה כשטוב לך. אני חושבת שבאיזהשהוא מקום אני שואבת עידוד ממך (ברוב חוצפתי...). אני עד עכשיו לא ראיתי שום סימן לחולשה או לאפסיות(???). אני רואה בן אדם. בת אדם -שאינה מלקקת דבש בחייה ובכל זאת נאבקת ומתמודדת עם הכל. שואלת, מתייעצת, מבקשת עזרה--------לא מתביישת לבקש עזרה, מטפלת בעצמה-----כשזה לא הולך- לא מרימה ידיים-ממשיכה לנסות----מוצאת את המטפל המתאים ומוצאת בכך שמחה----משתפת בשמחה ומעל הכל מתוך שבריי חייה----ממהרת לעזור לאחרים על ידי מתן י ח ס חם ועיצות חכמות. אז עכשיו את מבינה למה נגעת לליבי?.... :-)

01/09/2001 | 22:55 | מאת: אורית ארנון

וואו תודה ליהי. עודדת אותי מאד עכשיו. באמת. תודה על התמיכה והאמון בי. אשמח לדעת קצת יותר עליך ואם אוכל לעזור, אעשה זאת בשמחה. ואם ההודעות שלי עודדו אותך אי פעם ולו מעט - עשית אותי מאושרת.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית