שאלה לפסיכיאטר

אני לוקחת סרוקסט כבר מעל לשנה. לאחרונה עקב החמרה במצב העליתי את המינון לכדור וחצי ביום. לאחר תקופה מסוימת ניסיתי להוריד שוב לכדור ביום וכל התופעות של החרדה והמתח והדכאון חזרו אז העליתי שוב. אני חוששת ממצב שבוא כל הזמן אצטרך להעלות את המינון כדי להרגיש טוב או תמיד להישאר עם התרופות משום שאי אפשר בלעדיהן. הפסיכיאטרית שלי טוענת שהתרופה אינה ממכרת וכאשר התקופה הקשה תחלוף נוכל להוריד את המינון בהדרגה עד להפסקה. היא אומרת שאין חשש שלקיחת התרופה לאורך זמן. חשוב לציין שאני לא סובלת מתופעות לוואי מהתרופה, אולי חוץ מעייפות תמידית (ואני לא בטוחה בהכרח שזה קשור לתרופה). לאחרונה קראתי המון הודעות בפורום על התמכרות לתרופות וזה גורם לי ממש לחששות רציניים. מה דעתך בנושא?

לאורית שלום !! אני מתנצל שאני עונה לך לפני שקיבלת תגובת מפסיכיאטר הפורום אבל חש אי נוחות וחשש שעוררתי אצלך חרדה בעניין התמכרות לתרופות פסיכיאטריות בגלל פנייתי לפורום. ברצוני להדגיש שהתמכרתי לבנזודיאזפינים תרופות לכאורה " תמימות" (כך לפחות הסבירו לי) אבל מזיקות ביותר . קשה להגמל משימושם . ידוע לי שקיימות תרופת פסיכיאטריות בטוחות יחסית אשר אינן גורמות להתמכרות. או לתופעות לוואי חמורות. כל טוב וסליחה עם הדאגתי אותך שלא לצורך הקטור

הקטור, תודה על התייחסותך אך אין שום צורך בהתנצלות. לא נלחצתי רק מההודעה שלך אלא גם מהודעות אחרות. חוץ מזה, זכותך לספר את סיפורך האישי ואני מקווה שאוכל לעזור ככל יכולתי. בבקשה אל תתנצל על מה שעובר עליך או על כך שחלקת את זה איתנו. זה לא קשור לפחדים האישיים שלי.

אורית שלום אני מסכים שלא ידוע על התמכרות יש בהחלט אנשים שהפסקת תרופה גורמת לחזרה של התופעות במקרה זה ניתן לנסות ולהעזר בפסיכותרפיה (חוץ מזה לטעמי, תמיד יש שאלה מה כל כך נורא בתרופות במידה והן עוזרות ואין עמן בעיות מיוחדות - נראה ששחרור מתרופות מסמל דבר מה חשוב ) בהצלחה עמי

תודה על התשובה. אכן אין רע בתרופות אם הן עוזרות. הן כתרופה לכל דבר אבל כל עוד אני תלויה בתרופות כדי להרגיש בצורה מסוימת אני חשה שאין לי שליטה מלאה על העולם הריגשי שלי ועובדה זו כשלעצמה מורידה את הבטחון העצמי.