לאנשי המקצוע והחברים בפורום

כבר זמן רב אני סקרנית לגבי דעתכם בנושא מסוים אבל לא היה לי אומץ לשאול. היום החלטתי "לקפוץ למים" ולשאול בתקווה לקבל תשובות שיהיו משוב בונה. אתם מכירים את סיפורי והבעיות איתן אני מתמודדת כבר זמן מה משום שאני כותבת באופן קבוע כבר כמה חודשים בפורום. הייתי מאד רוצה לדעת מה הרושם שקיבלתם עליי באופן כללי. האם גם אתם רואים אותי כפי שאני רואה את עצמי - כחלשה וחסרת עמוד שדרה? או האם אתם רואים משהו אחר? האם אתם מזהים נקודות חוזק ונקודות חולשה? האם לדעתכם יש סיכוי לשיפור אצלי? אשמח לקבל גם דעות חיוביות וגם שליליות. כל ביקורת תתקבל בברכה. תודה

תגידי מה אכפת לך מה אומרים הכי חשוב זה מה את מרגישה ומה את עושה בפועל בשביל להרגיש אחרת כמו למשל ללכת לחדר כושר לעשות פעילות גופנית להכיר אנשים חדשים וסתם לעשות דברים רק בשביל עצמך אם תשאלי אלף אנשים תקבלי אלף דעות זה מיותר תעשי מה שעושה לך טוב ועם את לא יודעת מה עושה לך טוב תנסי הרבה דברים בסוף תדעי ובנתיים תהני מהדרך לשם התוצאה בכלל לא חשובה

לאורית שוב שלום רב! השאלה שלך היא כללית ועל כן אענה לך באופן כללי מה עוד שאיני מכיר אותך, היות ואני חדש בפורום. אני מצטרף לאנונימי. כל אחד רואה אותך באור אחר וסוביקטיבי ,מה עוד שהכרות דרך האינטרנט אינה מאפשרת גבוש דעה רצינית אודתך בגלל מגבלות המדיה. כמעט כל בן אדם יכול להשתפר ולהשתנות בעיקר כשמדובר באדם צעיר(גילך לא ידוע לי). נראה שאת מצויה בתהליך של חיפוש עצמי וגיבוש זהות. אני רואה בפניה לפורום בשאלות נקודת חוזק המעידה על כוחות. מצד שני נראה לי שעליך למצאו אפיק נוסף לגיבוש זהות עצמית מחוץ למימד הוירטואלי.

לאורית שלום ! שאלתך מזכירה לי את עצמי גם אני נוהגת היתי לשאול ולקבל חוות דעת מהסובבים אותי , כמובן מאלה שמכירים פחות או יותר . כך יכולתי להמשיך הלאה , ולדעת שאני , או את במיקרה הזה נימצאים על "המפה ". כי לפעמים ישנה מן הרגשה של מה אני עושה כאן , האם אני מורגשת בניהם בכלל. כך שלפי דעתי את בסדר גמור עם שאלתך זה טיבעי רק מה ? אף אחד לא אמיץ כמוך לשאול זאת , אעיז ואומר שליפעמים את אפילו נידחקת "בחוצפה ישראלית " לכל מיני מקומות שואלת בלי הרף רופאים וחברי פורום ולא איכפת לך אם את נודניקית או לא ? זה לדעתי מצוין כי כך את מרפא את עצמך ועושה מה שטוב לך !! הלוואי שיכולתי גם . אך את עדיין צעירה וכל החיים לפנייך , דיברת הרבה על בדידות ולבד ואולי גם עכשיו את מרגישה כך .לכן כתבת את השאות האלה . אז דעי לך שאני מיזדהה עם כאבך ותחושת הבדידות שלך שהיא קיומית . באורח פלא האנשים האיכפתים והרגישים הם הפגועים ביותר כי הם מצפים מיקירהם שיתקרבו ויבינו אותם ושכזה לא מיתממש , רגשות ההרחקה וההזנחה ותחושת האובדן מיתעצמים . אני רואה בך כבחורה שיכולה ליצור קשרים מספקים לפי הפתיחות שלך לאורך כל הדרך בפורומים . פעם אמרת שאת מרגישה כמו ילדה ליפעמים וזה נובע מיתוך סבירות שאת אולי נעשת קצת תלותית ,מישום שברצון התת מודע שלך יש רצון שיטפלו בך וידאגו לך מתוך רצון לגרום לזולת להציל אותך וישמור עליך , (וזה יקירתי יעשה בידיוק את ההפיך כי יש סבירות שזה דווקא ירחיק אחרים )אסור לך להיות צמודה לקשר מיתוך יאוש את יכולה כן ליצור קשר מיתוך תחושת מחויבות ורצון לשאוף ללכת קדימה לקראת היעד . את חייבת לנצל את הבדידות לצמיחה אישית להושיט יד גם לאחרים וזה יהיה סימן לבריאות נפשית . אל תאבקי עם הכאב תהיה איתו אל תפחדי ממנו ותימצאי משהו מהנה להיתעסק בו . אני מקווה שלא היגזמתי , פשוט את נגעת ללבי הרבה פעמים ועניתי לך על כל החודשים בבת אחת יצא ככה . אז שיהיה לך בהצלחה וכל טוב אני מיתנצלת על האורך . שלך בידידות ויוי.

אורית שלנו יקרה........ אני אמנם כחודש פה.. אבל את הודעותייך אני מקפידה לא לפספס. הרושם שאני קיבלתי הוא שאת בחורה רגישה וחכמה עם לב ענקי , עם רגעי כאב ורגעי ייאוש, ועם הרבה חוזק נפשי להתמודד עם הרגעים האלו. :-)

אורית שלום קודם כל, הפניה הזו היתה לך לא קלה וכל הכבוד שלקחת נשימה ואומץ וקפצת למים. זה אולי הסימן שיש לך את היכולת לעשות שינוי גם אם אינו קל ומפחיד. למרות שאני קורא מזה זמן את הודעותיך אינני מרגיש שאני יכול לענות על שאלותיך. בכל זאת, המפגש דרך הפורום הוא מוגבל ולוקח זמן עד שמכירים אדם עד כדי כך שאפשר לתת לו תשובה כל כך מעמיקה כמו שאת רוצה. עם כל הערכתי לפורום ולמפגש באינטרנט, אני מאמין שסוג כזה של מסר ניתן לעשות בטיפול שהוא בכל זאת יותר אישי, במפגש טיפול פנים מול פנים. בברכה ד"ר אורן קפלן

אני מעריכה מאד את התגובה שלך למרות שאינך מרגיש שביכולתך לתת לי מענה כאן. המון תודות