לעינת

אני חושבת שזה דורש המון אומץ להחליט שאת רוצה פסיכולוג ושזו הדרך שבה את בוחרת לעצמך למרות שהאנשים הקרובים לך לא מבינים אותך ולא תומכים בהחלטה. זה מראה על המון כוח ועל המון מוטיבציה לשינוי. אני בטוחה שיצאו מזה רק דברים טובים. אגב, כתבתי לך הודעה אישית למטה יותר.

היי אורית תודה אבל זה יהיה ממש מוזר ללכת למישהו זר ולספר לו. תמיד סיפרתי לאנשים שאני מכירה ואחרי זמן מה כבר נמאס להם והם מתרחקים. אז זה טוב מהבחינה הזו לספר למישהו שלא יחשוב עליך כל מיני דברים. אתה יכול לשפוך את הלב והפסיכולוג ינסה לתת את העצה הכי נכונה אני מקווה. אני כלכך רוצה ללמוד, כלכך רוצה לברוח, וכלכך צריכה חברה. זה קשה ומפחיד להיות לבד וזה מגביר לך את החרדה והחוסר ביטחון עוד יותר. כל הזמן אני אומרת אילו הייתי יכולה לחזור אחורה ולתקן הכל אבל לא בוכים על חלב שנשפך.. אולי את לא מבינה אותי כלכך אך אני אשלח לך אימייל אחרי שתחזירי שתעני בחזרה ביי ביי עינת

בת כמה את? את יכולה לספר לי קצת על עצמך? אני לא כך כך יודעת מה עובר עליך. בכל אופן, מנסיוני אנשים שבאמת אכפת להם - לא נמאס להם מעולם. כל כך הרבה פעמים חשבתי שמתחתי את החבל יותר מידי, ואכן היו אנשים שנעלמו אבל היו גם אנשים שנשארו וזה באמת עוזר. אל תחששי להיות מי שאת ולחלוק את מה שאת באמת מרגישה. מי שאכפת לו יישאר. ובכל אופן - אני מבטיחה שאני פה תמיד כדי להקשיב ולנסות לסייע. תמיד. ולעולם לא יימאס לי.