מרגרט מאהלר

Mahler.M. מרגרט מאהלר רופאה ופסיכואנליטיקאית, החלה את הקריירה בווינה, בעבודה עם ילדים. ב1938- עברה לעבוד בב"ח פסיכיאטרי ממשלתי בניו- יורק כפסיכיאטרית של ילדים. היא הייתה הראשונה לנתח באופן אנאליטי פסיכוזה של ילדים. את רעיונותיה קיבלה מתצפיות על יחסים בין אמהות לתינוקם. היא הניחה את היסודות לרעיונות של פסיכולוגיות יחסי האובייקט, התרכזה בשלבי התפתחות היותר מוקדמים ותארה בעצם את: "הלידה הפסיכולוגית". היא תארה 3 שלבים התפתחותיים: AUTISM SYMBIOSIS SEPERATION INDIVIDUATION שלב אחרון זה מתחלק ל4- תת שלבים: · differentiation · practicing · rapprochement · object constancy AUTISM (חודש ראשון) בשלב זה התינוק משיג שיווי משקל בין צרכי הגוף לסביבה החיצונית לרחם. התינוק אינו מסוגל עדיין להבחין בין עצמו לסביבה ולכן גם אינו מבחין בין פעולותיו הגופניות לפעולות האם המטפלת בכל צרכיו (האכלה, הגיינה). SYMBIOSIS (חודש שני) התינוק מתחיל לחוש באופן מעורפל שחלק מהצרכים שלו חייבים לבא ממקור אחר על סיפוקם. הוא מרגיש שאינו יכול לספק את כל צרכיו בעצמו. בשלב זה התינוק חווה את עצמו והאם כיחידה אחת בלתי מופרדת וכל יכולה, זו חוויה עילאית של שלמות. (קוהוט פיתח כאן את הנרקסיזם). התחושות שהתינוק יכול לחוש בשלב זה הן של טוב או רע בהתאם לסיפוק או תסכול. התינוק נחשף לתסכולים וסיפוקים באופן חוזר ונשנה, עובדה זו היא הנותנת לתינוק בהדרגה את התחושה של עצמו ומה שאינו עצמו. סביב הסיפוקים הטובים אותם מפנים ,נוצרים ייצוגים של הזהות העצמית הראשונית, זאת על ידי תהליך הפנמה וזיכרון. תסכולים ואגרסיה נידחים ואינם משתתפים ביצירת העצמי. (קרנברג מפתח רעיון זה ל-ספליטינג) מאהלר האמינה שהסימביוזיס חייב להתממש כדי שיהיו חיים פסיכולוגיים תקינים בבגרות. SEPERATION INDIVIDUATION (4-5 חודשים) לקראת חצי השנה הראשונה מתחיל תהליך הלידה הפסיכולוגית ונמשך עד השלמתו בגיל 3 שנים לערך. DIFFERENTIATION (6-10 חודשים) לקראת חצי השנה השנייה התינוק כבר חש שהאם היא גוף נפרד ממנו, תהליך זה נקרא לפי מאהלר :Hatching התינוק בוקע "מהביצה הסימביוטית" מתחילה התנהגות של התרחקות מהאם אבל התינוק עדיין צמוד קרוב לאם. יש התנהגות ברורה של Looking back, לאם. שלב זה מתבטא בחיוך חברתי Social smileוחרדת זרים stranger Anxity PRACTICING (10-16 חודשים) בין שנה לשנה וחצי התינוק רוכש יכולת מוטורית(זוחל, הולך) בעקבות יכולת זו התינוק יכול להתרחק מהאם והוא עושה זאת, אולם הוא זקוק כל הזמן לנוכחות האם כדי לקבל "תדלוק" נפשי של בטחון ואהבה. הילד חש עוצמה וכוח רב מיכולתו המוטורית החדשה, הוא עדיין מוגן על ידי האם, שלב זה לפי קוהוט הוא שיא הנרקסיזם זה שלב אופייני בו הילד רץ והאם רצה אחריו ותופסת אותו בטרם נופל ונחבל. זהו שלב בו מתחילה התנהגות נגטיביסטית ראשונה שנועדה לבדוק את הפרדתו בזהות. שלב זה מתאפיין בחרדה "חרדת פרידה". התינוק זקוק כל העת לנוכחות האם ופוחד מהנתקות אפשרית ופרידה. RAPPROCHEMENT (16-23חודשים) שלב זה מתאפיין בהתנגשות בין הצורך להיות צמוד לאם והצורך לעצמאות. משבר העצמאות של התינוק נקרא:Rapprochement crisis הילד נצפה לעיתים קרובות עומד בדלת ואינו יודע אם להתקרב או להתרחק. לפי קרנברג בשלב הזה מתממשת פתולוגיה של אישיות גבולית, כאשר האם לא מאפשרת פרידה ונוצרים דחפים אגרסיבים הפוגעים בהתארגנות האישיות על ידי הפעלת מנגנון ה-Splitting . וויניקוט תאר בשלב זה את המעבר בעזרת Transitional object. OBJECT CONSTANCY (24-36 חודשים) בשלב זה מושגת השלמת ייצוג פנימי של האם, ייצוג זה מאפשר לתינוק את הביטחון והנחמה גם כאשר האם אינה בנמצא. הייצוג מחליף במובן זה את הצורך בקיום באם ומממש את הפונקציות הפסיכולוגיות של ביטחון ורגיעה שהיו קודם תפקידה.

תודה רבה אני מאד נהנתי לחזור קצת על החומר של התואר הראשון ואני חושבת שהיופי בתיאוריה של מאהלר, בדומה לתיאוריה של פרויד, הוא שהיא פתחה מקום לתיאוריות חדשות ללבלב וכאן גדולתה. אני חושבת ש"הספליטינג" ו"ספרישיין אינדיווידואיישן" נכונים להרבה שלבים בחיים ולא רק לשלב הינקות ערב טוב

גם אני נהנה לחזור "לתואר השני",רק שלצערי הכל נשכח ממני. אשמח מאוד ליתר פשטות בכתיבתך. בברכה דניאל אנו אנשים פשוטים,שגם מאוד מעוניינים להבין.