שבעה חודשים של בדידות !!!!!!!!!!

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

19/08/2001 | 03:33 | מאת: דניאל

שבעה חודשים של בדידות עוברים כ"כ מהר. לפני שאתה מרגיש , אתה כבר בנאדם אחר , כל ההרגלים הישנים שלך נראים פתאום כ"כ חסרי חשיבות,ומפנים את מקומם להרגלים חדשים. אתה כבר לא ישן כמו פעם , אתה כבר לא יוצא לבלות לאותם המקומות... כשאתה מתעורר בבוקר , אתה מסתובב לצד אחר ממה שהיית רגיל , אתה מסתובב לצד של הקיר , הצד הריק.. האנשים שאתה רגיל אלייהם לאט לאט נוזלים מחייך , הרי אתה כבר לא בסטטוס שלהם , אתה שייך לצד השני , לצד הבודד. אתה מעביר עוד סופ"ש בשתיה חסרת מעצורים , משתכר עם החבר`ה , מתפוצץ מצחוק מדברים שבחיים האחרים שהיו לך פעם היית מביט עלייהם ברחמים ומניד ראש כאילו אמרת " אחח....מסכנים.. אתה קם בבוקר וצריך ללכת לבד להכין לך את הקפה של הבוקר ( נכון , זה נשמע מפגר , אבל יש כאלה שרגילים לקבל את הקפה שלהם למיטה ) , נכנס למקלחת שכאתה יודע שאתה יכול לבזבז את כל המים החמים , הרי זה לא שיש מישהו שיתקלח אחרייך... אתה מרגיש לבד.. רב עם כולם , מרגיש שכל אחד מנסה לפתור לך את כל השאלות הקיומיות הפסיכולוגיה של גרוש , כל אחד פתאום" מבין אותך.." , כל אחד פתאום" יודע בדיוק על מה אתה מדבר.." איך לעזאזל מישהו יכול לדעת על מה אתה מדבר , והוא לא היה במצב שלך ? נכון , כל אחד עבר מה שאתה עברת , אבל לא לכל אחד היה את החיים שהיו לך!! וחוץ מזה , איך כל אחד מחליט פתאום שעובר עלייך משהו ???? הרי רק אתה יודע מה עובר עליך , ואם אתה אומר להם שהכל בסדר , למה כ"כ קשה להם להאמין ? שבעה חודשים של בדידות עברו כ"כ מהר...לפני ששמת לב , כבר היית עם זו , היית עם ההיא , וכן....הייתה תקופה קצרה שבה היית גם עם ההיא מהחיים האחרים שלך , שהיום אתם מוגדרים כ "נשואים"אתה מקבל ממנה טלפון." היי ממי. מה קורה איתך ?" " אני בסדר. מה איתך ? " " היה לי יום קשה היום בעבודה. " לא נורא , את צריכה כסף" , אתה עונה לה , אבל בלב אתה חושב לעצמך מה זה בכלל מעניין אותי מה היה לך או לא היה לך היום בעבודה ?! " טוב ממי" , אני חייבת לרוץ , יש לי רכבת עוד שתי דקות , אני אהיה איתך בקשר.." אוקיי. אתה אומר לה...מה עוד אתה יכול להגיד לה ? מדהים...כל כך הרבה זמן ביחד....ושיחה כל כך שטחית... שבעה חודשים של בדידות עברו כ"כ מהר , ואתה כבר בנאדם שונה. כבר לא מעניינים אותך אותם הדברים...כ"כ הרבה דברים עברו עליך בזמן הזה , אף אחד כבר לא מכיר אותך , אף אחד כבר לא יודע מי אתה באמת , ואתה אומר לעצמך שבעצם טוב לך עם האני החדש שלך... פתאום אתה יכול לדבר , פתאום אתה יותר פתוח , פתאום אתה לא בונה לעצמך חומות בגבהים שאף בן אנוש לא יכול להגיע אלייהם. מה רע לך ככה ? פתאום אנשים חדשים נכנסים לך לחיים , אנשים שאתה נהנה מחברתם , אנשים שלא העלית על דעתך שתפגוש אי פעם , או יותר נכון לא העלית על דעתך שתתחבר איתם אי פעם , פתאום , אחרי כמה חודשים , אתה שוב מחייך... פתאום...אתה משתף... " משתף ???? אני ????? " אתה אומר לעצמך...אבל אתה יודע שכן..אתה משתף...וטוב לך עם זה... רואים מה עושים שבעה חודשים של בדידות...? דניאל

19/08/2001 | 07:30 | מאת: ."אור

האם זה דניאל שאמר לי פעם כשהייתי בקרשים שהוא בחר בחיים דווקא אני ראיתי דניאל אחר אחד שהיה בבאסה ופתאום ראו זה פלא תוך 24 שעות התעורר...וחזר לחיים אחי החוכמה בחיים ...זה גם ללמוד ולהעזר באחרים שהם גם כמוך ולנסות את מה שעזר להם ותמיד לדאוג שהאור בקצה המנהרה ישאר דלוק ולשמור שמשב רוח לא יכבה אותה אחי תרים הראש ..ותעשה מה טוב בשבילך ואל תראה אף אחד ממטר ואל תשכח שיש כאן בצפון..אחד שדואג לך ...ובאמת אוהב אותך אז מתי נלך לרבנות??אני לא עומד בזה יותר!! אז לך גם אתה לספרייה...ותבחר סרט של בניני!!!! אני התחלתי להרגיש טוב...כשהתחלתי לעשות סוף סוף ...את הדברים שאני אוהב הורדתי פרופיל בעבודה חזרתי לנגן בתופים אחרי 15 שנה....כמה שזה היה חסר לי חזרתי גם לנסוע באופנועים כבדים....אפילו שנשבעתי לא לחזור בחיים לאופנועים מטייל אם הגיפ למקומות שרק אני ואלוהים מגיעים למדתי להכניס באוזן אחת ..ולהוציא בשנייה חיפפתי את כל ה"חברים" האינטרסנטים את החתיכות...השארתי לך! ללכת לרבנות...כבר אמרתי יום טוב

19/08/2001 | 12:35 | מאת: Jacki

המממ...בדידות מצטיירת לי כדבר נורא...בודד כזה :-) לא יודעת, להיות לבד מחזיר לי ת'ריקנות, אתה לא חושב? אבל אולי ניתן "ללמוד" מזה דברים, לקבל דברים, להשלים עם דברים... מעניין.... " רוחות קרות נושבות מתחוללים קרבות רק היכן שאת אינך בכל מקום בו תעברי צחוק ראשון ורחוף פרפרי ורדים יכתבו באדום את שמך עלטה ולילה נופל סיוטים ופחד אפל רק איפה שאת לא בכל מקום בו תהיי אור בהיר ונקי יגרש את קללת הלילות מחשבות יחפשו רק לישון שדים יתפסו ביטחון כי את לא פה בכל מקום בו תחלפי באביב תצבעי את נופי והשמש תגיד לי בוא רעב ובתים נופלים כאב אנשים חולים רק היכן שאת אינך שירים ישירים נכתבים אנשים קשים אוהבים במקום בו יגה אורך בכל מקום בו את סגורה כעת תחשבי על זה ותנסי לצאת" - יהונתן גפן - ( ... ציטטתי ת'שיר הזה למענך, דניאל ... )

20/08/2001 | 13:20 | מאת: שרית

נהנתי מעצמי לקרוא את מילותיך שרית

20/08/2001 | 16:46 | מאת: יהודה

אומנם לא קראתי הכול ואתה מבין למה אבל למה אתה מרגיש בדידות אני כאן איתך ובשבילך חבר

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית