אנשים...תעצרו את העולם. אני יורדת...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
זהו, אני מרימה ידיים. לא נותר בי עוד כוח להתמודד, לא נותר בי עוד רצון להמשיך. כל האופטימיות שבעולם לא תוכל לעזור לי, כי אצלי לא נותרה ולו טיפה של אופטימיות. אפילו לא טיפ-טיפה. תם ונשלם סיפור חיי. הכאבים הפיזיים עולים שוב, ואיתם הכאב הנפשי המפלח בתוך הכל. קצתי בכל. לא אין זו מחלה סופנית, אבל אני פשוט כבר לא יכולה להמשיך ולהתמודד איתה. לא יכולה לחיות מיום ליום. אני רציתי לתכנן חיים שלמים ויותר מזה, אז איך אוכל לחיות עכשיו יום ביומו? אני פשוט לא יכולה. לא יכולה ולא רוצה. אני רוצה את חיי כשהייתי בריאה בחזרה. אני רוצה את עצמי בחזרה, את העבודה שלי, את החברים שלי, את הכל. ואם לא, אז לא. תודה. תעצרו את העולם. אני יורדת. תום-בת
תום שלום מה קרה ? עמי
גם אני רוצה את הכל חזרה...מי לא רוצה?