לשרית

היייייייייי רשמתי לך למטה ,אני מרגישה כאילו החיים נולדתי לסבל צער למה מגיע לי את זה להיות והכי גרוע לדעת ולהרגיש בודד. שגם בצהל היה לי רע???חברתי???אייך היה לך בתכון? יש הבדל? מה את מציעה לי רחוק או קרוב לבית?

אחותי רחוק מהבית ובגדול בתיכון הייתי מאוד מקובלת ב"מחאות" כי זה היה בתנאי שאני יצחיק את החבר'ה מי כמוני ידע שברגע שהפסיק להיות חברותי ומצחיקה - אף אחד לא היה משתין לכיוון שלי.. בקיצור זה לא כל כך משנה בובה תמיד חשתי לבד ובודדה כי מעולם לא הרגשתי שאני חברה של עצמי - תתחיל גם את להיות חברה של עצמך למרטות שאת לא סובלת את עצמך תתחיל במשהו ותראיאיזה כייף. אני שרתתי רחוק - באילת (כשבית הורי היה ב- בת- ים).. זה חויה - גם לסבול זה חויה והגיע הזמן לחויות אחרות לא רק של סבל.. הכל חויה כל מה שאת עושה אומרת כותבת בוכה הכל חויה בעולם הזה אין קביעות מה שיש לך היום אין לך מחר מה שיש לך אין לחברות שלך מה שיש לחברות שלך אין לך.. בקיצור שוב תקחי כל מה שבאה לך ואטין מי שיעשה את העובדה בשבילך. שרית