לנטעלי

אני קוראת את ההודעות שלך ואני מוצאת בחורה רגישה, חביבה, חברותית ומקסימה. כואב לי שאת מרגישה חרדה כזו חוסר בטחון משום שיש בך כל כך הרבה מה לתת וכל כך הרבה דברים מיוחדים

היייייייי תודה לך, אבל תאמיני לי הכוחות שלי נגמרו הפחד מלהיות דחויה בצד מפחדת חוששת מרגישה רע בודדה לא רצויה ו.......... אני כמעט משותקת מזה , אורית מה אני יכולה לעשות????? אייך להכנס בהרגשה טובה? אייך לא להרגיש רע כאשר אני מדברת וישר אחרי עולות המחשבות הרעות השליליות האם בצבא יש סיכוי לשינוי? אבל עברתי 3 בתי ספר ובכולם היה לי אוטו דבר??????.

בצבא יש סיכוי לשינוי כי הצבא הוא מסגרת שונה ואחרת מכל מה שאת מכירה. אם תהיי בבסיס סגור תשארי גם בלילות שם, אז גם בלי שתתכווני יהיה לך פתאום הוואי חברתי כי אנשים שחיים ביחד לומדים להסתדר ביחד ומוצאים איש את רעהו. גם את תהיי בבסיס פתוח עדיין יש אפשרות להכרויות. אני לא יכולה לתת לך עצות איך להיכנס בלי פחד כי אני בעצמי פחדתי ולא הצלחתי להשתלט על הפחד. התגייסתי והייתי מלאה חרדות ופחדים אבל לאט לאט השתלבתי ואיתם החרדות עברו ומצאתי חברים חדשים ובסופו של דבר כל כך אהבתי את השירות. אני אומרת - תני לעצמך זמן. אגב, מתי את מתגייסת?

נטעלי שלום לא מבין עד עכשיו אם את בטיפול או לא,אך לגופו של עניין אני רוצה לספר לך על מישהי ששירתה איתי בבסיס והגיעה עם בעיות דומות לשלך בהתחלה היה לה מאוד לא טוב אך היתרון הגדול היה בזה שדי מהר היא הופנתה לפסיכולוג צבאי(קב"ן), ועד היום קשה לי להאמין בשינוי לטובה שהחיילת הזו עברה, בבת אחת היא נרגעה ,הפסיקה בכלל לדבר על הצרות שלה,התחברה עם המון אנשים ,ובמשך הזמן עברה להיות דמות דומיננטית מאוד. ובכלל יצא לי להפגש עם המון אנשים "שקטים" מבחינה חברתית בבית הספר שנהפכו לבעלי בטחון עצמי בצבא. אז אל תפחדי בצבא יש מערכת שתומכת בכל מני מצבי מצוקה בהצלחה

היי מתוקה, קצת לספר לך על עצמי ועם תרצי תלמדי גם משהו חשוב על עצמך - אני בת 26 בחורה נאה מאוד איך אומרים כשרואים את קלי בסביבה - רואים בחורה עם בטחון עצמי עם הפגנת נוכחות (לא תמיד למען האמת), בואי נסגור על זה שאומר לך שהרבה מאוד אנשים מעריצים אותי ואוהבים את האישיות שלי, וכמובן היו רוצים להפגין את מה שאני מפגינה. וכו' אבל (והוא מאוד גדול).... אני פשוט בחורה שיודעת לשחק בחיים כרצונה ומבינה שהיא הבמאי + השחקים + היוצרים בקיצור סרט אחד גדול שבו דמויות בתוכי הולכות ובאות. לפעמים אני שקטה לפעמים חכמה הרבה פעמים משחקת אותה טיפשה לפעמים כנועה לפעמים שמחה והכי הכי מרגישה בודדה יותר מתמיד. אני מספרת לך זאת על מנת שלא תשאלי את עצמך שעם יהיה לך חברים את תהיה הרבה יותר "מוצלחת" בעיניך, כי זה יהיה טעות מהותית לחשוב שהחבר'ה תקבע עבורך מי את! לא משנה כמה חברים ואהבה את תקבלי מהסביבה עם את לא תתני זאת לעצמך ותשימי אותך במקום הראשון תרתי משמע תמיד תרגיש עלובה ובודדה. אני חוזרת ואומרת לך זאת שוש ושוב - שלמעשה "החלום" שלך להיות נאהבת נמצא אצלך בלבד!!!!!!!!!!!!!! תקראי בעצם מה אני כותבת לך בין השורות על עצמי - שבמקרה שלי הסביבה תופסת אותי בצורה חיובית ורבים יהיו שמחים להיות כמוני.. אך מי כמוני יודעת (וכמוך יודעת) שהעיינים שאת מסתכלת על עצמך הם אלה שמכתיבות לך את התחושת והרגשות שלך.. ההתבגרות שלך זה להבין שכל פעם שאת שונאת את עצמך ......... (ותאמיני לי תחושות אלה ילבאו אותך עד יומך האחרון - גם עם תשיגי את כל משאלות לבך) ואת צורת התנהגותך - אליך לקבל זאת בהבנה ובסבלנות לעצמך. המלכה של עולמך - כמו המלך, גם עם הוא לא אוהב את עצמו הוא לא מפסיק להיות מלך. תביני והשכלי מספורי כי מלכה אני למרות ואולי אפילו להגיד בזכות החולושות אלה שאני מודה ומקבלת אותם בתוכי ככה יש לי יותר שקט נפשי.. ויכול להיות שכל העולם טועה - וכי האנשים השקטים אלה שכביכול לא מעניינים וסתם שוקטים. הם אותם אנשים שסודות המלך נמצאים אתם ואין הם צריכים להיות מוחצנים כלפי חוץ - כביכול כמו "כולם"... בקיצור ובאהבה תתחילי להנות מכל חולשה וחולשה שלך - כי אין אדם בעולם שהוא את למרות שכולנו במחלות נפשינו אותו דבר... קלי