לאביב דחוף
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היייייייייי רציתי להפרד מימך לפני הסוף תודה אל עזרתך וכול הדרך שהיית איתי,אני מבינה שגם את היית במשבר?אבל עבר זמן אני מאמינה ומקווה שהכול הסתדר, אביב זו נטעלי רציתי לשאול אותך למה את כבר לא עונה לי מה קרה ולמה ? אני רוצה רק קצת קצת תזמן הקטן שנשאר לי לחלק איתו גם איתך. תחזירי לי תשובה כי אני נורא מחכה? נטעלי
נטעלי הי אני לא מכירה את הסיפור אבל את נשמעת לי ממש מתוסכלת... את יודעת - זה קורה להרבה אנשים , את צריכה לשבת עם עצמך ולהחליט שאת שווה בלי לשמוע את זה מאחרים - כשתרגישי בפנים שאת שווה - הכל יראה אחרת. תעשי דברים בשביל עצמך - לכי לים, לכי לקניות, תפנקי את עצמך עם דברים שאת אוהבת, תהיי עם אנשים שאת אוהבת - לא כאלה שמעבירים ביקורת כל היום , אפילו , את יודעת מה, תעשי משהו התנדבותי - שתרגישי שאת עושה טוב לאחרים - תראי איך זה ישפר את מצב הרוח שלך ואת האמונה בעצמך - בצער בעלי חיים - אם את אוהבת בעלי חיים, בבתי חולים לילדים מאושפזים, לקשישים, לא יודעת - מזהו שמענין אותך ויעשה לך טוב וכיף. ותחייכי - תחייכי הרבה. שרון
לאביב דחוף ביותר כתב/ה: > > היייייייייי רציתי להפרד מימך לפני הסוף תודה אל עזרתך וכול הדרך > שהיית איתי,אני מבינה שגם את היית במשבר?אבל עבר זמן אני מאמינה > ומקווה שהכול הסתדר, > אביב זו נטעלי רציתי לשאול אותך למה את כבר לא עונה לי מה קרה > ולמה ? > אני רוצה רק קצת קצת תזמן הקטן שנשאר לי לחלק איתו גם איתך. > תחזירי לי תשובה כי אני נורא מחכה? > נטעלי ככה זה בחיים...הרגשתך...הרגשתי היא. דניאל נ.ב מתברר שזה אכן וירטואלי ולא צריך לפתח ציפיות מיותרות.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
