לדנה

היייישוב, תאריך גיוסי הוא ב 23 לספטמבר אוטו טו. תאמת להגיד לך אני כמעט בטוחה באחוזים גבוהים שהיה לי רע ,כי פשוט בכול מקום חדש אני מרגישה לא רצויה פחות שייכת מתקשה בלפתח קשרים מרגישה בוגרת מכולם. את בטירונות או בבסיס יכרת מהר מאוד?וכבר נהפחתן לדבר חופשי על הכול??נראה לי מפחיד אני עד שאני נפתחת למשהי המון המון זמן.....שרתת רחוק או קרוב? מה דעתך על שרטטת מודעין? מכירה תתפקיד? זה קרוב או רחוק? זה כמעט בטוח שהיה לי רע בצבא לא? תחשבי כול החיים בכול בתי הספר הייתי סתם אחת בלי שום כלום חברה, האמת שאני גם לא נפתחת אבל את מבינה מאיפה הפחדים???מה דעתך? לך היחה יותר טוב בצבא מהתיכון מבחינה חברתית?יש תמיד בצבא בכול מקום שאני ילך אנשים יותר גדולים מימני???

את לא הראשונה שמתגייסת ובוודאי גם לא האחרונה. אז מאיפה כל החששות והפחדים? זה לא ששולחים אותך בחללית לירח. תראי את הגיוס כהרפתקאה שצופנת המון כיופים, אתגרים, הזדמנות ללמוד ולהכיר דברים חדשים וגם אנשים חדשים ובכלל לצאת מהשיגרה הרגילה ולעשות משהו חדש ומאתגר. קצת יותר אופטימיות ומספיק עם המנטרות שאת שותלת לעצמך במוח. שום דבר לא מפחיד כולם חבר'ה בגילך ופחות או יותר מאותו מעמד וסטטוס. אז מה הביג דיל? תני לעצמך צ'אנס ותחליטי שיהיה לך טוב בצבא, מה-זה טוב, פשוט אחלה וסבאבה וכך יהיה. ובינתיים, נקי את הראש ממחשבות שליליות ותתחילי לספור את הימים לרגע הגדול. כל טוב,