אחיות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אנחנו ארבעה במשפחה. שאני ושאחותי שמעליי לא מסתדרות. העיניין הוא שאנחנו לא מדברות כמעט חמש שנים. אחותי האמצעית תמיד הרגישה בחוץ בזמן שאחיי ואני תמיד היינו חברים טובים וקרובים. כשהינו קטנים ורבנו אחיי היו קוראים לה משוגעת. באיזשהו שלב בחיים כשהיתבגרתי יותר ונכנסתי לתחומים דומים לשלה - חברים שלה התחילו איתי, למדנו באותו תיכון היא נשרה ואני הצלחתי לסיים בציונים טובים, התקבלתי לתפקיד בצבא שהיא רצתה ( לפני שהלכתי למיונים היא אמרה לי שאני לא אצליח כי היא לא הצליחה, אך בכל זאת התקבלתי וסיימתי אחת המצטיינות) לאחר מכן מישהו שהיא היתה חברה שלו בגיל שמונה בשלב מאוחר של החיים נהיינו חברים והיא סיכסכה ביננו ובין ההורים שלנו על מנת שניפרד. כך היא עשתה לי במקרה דומה בו היא עזהרה לידיד שלה להתחיל איתי. שאלתי אותה אם זה לא מפריע לה כי הוא חבר טוב של חבר שלה לשעבר והיא אמרה שלא ושהיא תשמח אם ניצא בסופו של דבר יצאנו ולאחר שלוש פגישות היא התחילה לבכות ולצרוח בבית איזה לא מתחשבת אני. זה המשיך כשאימי חלתה ושתינו טסנו והיא קראה לי מול כל המשפחה בעלת לב שחור כי אני טסה ( למרות שגם היא טסה באותו הזמן, רק שהמשפחה שלנו לא הסכימה שנוותר על התוכניות שלנו) אח"כ כשחזרתי לעזור לאימי עם העסק חודש וחצי אחרי הטיסה שלי היא חזרה לחופש בארץ וראתה אותי מנהלת את העסק והחלה לצעוק עליי איזה "חרא" של מנהלת אני. אלו עוד חלק מהדברים. לדוגמא היא זאת שיודעת לנקות בבית כל פעם שהייתי מנקה היא היתה עומדת ושומרת שלא השארתי כתמים והיתה משפילה אותי מול חברים שלי. לפני שאימי היתה חולה היא ניסתה על המן לגונן עליה בכך שעמדה לצידה בעת שכל המשפחה הבינה שאני זאת שבסדר. זה כבר חמש שנים שכל פעם היא מתחילה לדבר איתי ואחרי כמה דקות או גג יומיים היא מתחילה לצעוק שאני בן אדם רע והיא שונאת אותי הכי בעולם. אחותי בת 25, בלי חבר קבוע, בלי הערכה עצמית ואני עדיין אוהבת אותה מכל מכל מכל הלב. אנא עזרו לי והגידן לי מה לעשות כי אני ומשפחתי עובדי עצות. פעם לקחו אותה לטיפול אבל זה רק עשה לה רע והוריד לה יותר את המצב רוח. האם הספר הנזיר שמכר את הפרארי שלו יעזור לה? תודה רבה מחכה לתשובה מהירה, עדי.
עדי שלום, בכל משפחה טובה עם הרבה אחים ואחיות תמצאי סיפור דומה לשלך. ברוב המקרים שתי אחיות הקרובות בגילן יתחרו כמעט תמיד האחת בשניה בכל התחומים האפשריים. אם זה בלימודים, אם זה באהבת ההורים ואם זה בחברים. לפי דברייך התנהגותה של אחותך נובעת מחוסר ביטחון עצמי ודימוי עצמי ירוד. בלי קשר לסיבות את יכולה לעזור לה לשפר את הטעון שיפור. תאלצי לוותר על הקטע שבו את מרגישה חייבת להוכיח לכל העולם שאת זאת שבסדר. תני לה הרגשה שאת לא מתכוונת להתחרות בה אלא לתמוך בה ולהיות לצידה. תתחילי בדברים קטנים, כל מיני מחוות שהיא אוהבת. למשל, תפתיעי אותה ותקני כרטיסים לאיזו הצגה או סרט או לסתם לערב של כייף. תנסי להתקרב אליה על מנת שהיא תיפתח אלייך. תגרמי לה להאמין שכוונותיך טובות ושכל מה שאת רוצה הוא שהיא תצליח ושיהיה לה טוב. יכול להיות שלאורך השנים את קיבלת יותר תשומת לב ממנה ובגלל אישיותה המורכבת היא זו שנזקקת ליותר טיפול, עידוד והקשבה. אמון בונים לאט, צעד אחר צעד. וכשיש אמון, כבוד, הערכה וחיבה אמיתיים - השמיים הם הגבול. ברגע שתתקרבו ותסירו את המחיצות תוכלו לפתח קשר חברי שלא יהיה מותנה בתנאים. ומאחר ובחיים הרי לא הכל מסתדר כמו בסרטים וישנם כידוע גם הרבה מקרים של נתק בין אחים או אחיות, לא מוכרחים ללחוץ. אם אחותך שהיא בחורה בת 25 יכולה להחליט איזה חיים היא רוצה, אולי כדאי לתת לה להתבגר קצת ולהחליט בשביל עצמה מה היא רוצה ואם מי היא מעונינת להתחבר, ובינתיים, תמשיכי לשמור על קשר עם שאר האחים והאחיות . וכמו שהדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות - שיהיה לכם בהצלחה.
עדי ואחותה שלום רב, הורים זה דבר נזיל מאוד, ומה שנשאר בסוף זה אתן עם האחים שלכן. נסו הכי טוב ליזום שיחות, בילויים, ולהתקרב. עדי
עדי שלום רב, נראה כי בינך לבין אחותך יש מערכת יחסים סבוכה ומורכבת שנמשכת שנים. הקושי בקשר עם אחותך מתבטא, כפי שאני מבינה, גם בקשריה עם שאר בני המשפחה, אולי המינונים ומובנים אחרים. את מספרת שהיא ניסתה ללכת לטיפול, אך זה לא הצליח ואף הרע את המצב. אכן קשה לחייב אדם בוגר ללכת לטיפול כאשר הוא לא מעוניין בטיפול, ולא משתף פעולה. לכן אני לא אמליץ לך לנסות לדבר איתה שתלך לטיפול, כי נראה לי שזה רק יחמיר את המצב ביניכן. זאת למרות שאולי אם היא היתה מוצאת מטפל/ת טוב/ה זה יכל להיות מצוין... ובאשר לקשר הסבוך שלכן, והקושי שנמשך כבר שנים ביניכן, אני מציעה דווקא לך שתלכי לטיפול. עצם הבנת המקום שלך למול התקפותיה, ויכולת העמידה שלך למול ההתקפות שלה, עשויות לקבל משמעות בתוך טיפול. תוכלי ללמוד דרכים להתמודד עם התנהגותה כלפיך, וכך אולי בצורה עקיפה משהו, תוכלי להמשיך ולחיות לצידה כשאת חסינה יותר, ועמידה אל מול התנהגותה והתקפותיה. בברכה, טלי פרידמן