............
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בעיניה (מישאלה) בעיניה מי יודע עננים אפורים מתפזרים לארבע רוחות נחל אכזב מתמלא, דשא ירוק מכסה והמרחב נפתח לשמיים זוג עיניים מביטות, מחפשות, צוללות בכחול הקר מרחפות באוויר אל הזהב המאיר את שערה הרך מישאלה, מה את רואה ? מה בליבך הצוחק אל אותה הדממה ? אז את עיניי לי תפקח, קשת אחת במזרח והלא די בכך (והלא די לי, די לי בכך ? והלא די בכך) " גיל דור.
רגע אני מביא תתופים
סוף סוף..... ערב טוב לכבודו.... אני במייל.... ניפגש שם..... יעל