פרידה מכולם

שלום לכולם. זוהי הפעם האחרונה שאכתוב פה, אחרי המכתב שאשאיר לכולם, כבר לא אהיה בחיים. כתבתי פה הרבה, את רובם הכרתי, תסלחו לי שאני לא אזדהה הפעם. אני כותבת לכם בתקווה שאולי אצליח לתרום ואפילו במעט לפני שאלך. הבחירה שלי למות באה בעקבות אכזבות רבות, בגלל ציפיה גדולה שלא מומשה. הרבה בנות פה מספרות על הפרעות אכילה, גם לי יש, לפני מספר חודשים הרגשתי שהכוחות נגמרים לי. צעקתי לעזרה, ביקשתי שיעשו הכל רק שאצא מזה, כי אני לא יכולה לבד. גם אם אצטרך לצאת מזה בכוח. אנשים אחד אחרי השני הפנו לי את הגב. רק רציתי שמישהו יהיה איתי כשקשה, שלא ינטשו אותי. שמישהו ילחם בשבילי כשאני לא יכולה. אז בבקשה, תתנו לאנשים שיקרים לכם את הכל, אל תפנו גב גם אם אין לכם סבלנות תהיו חברים. והערה אחרונה לפני שאלך, בתקווה שתחשבו עליה: הפורום נועד לעזור, לשתף. עם הזמן, במקום לשתף, אנשים מתחרים על מקומם בפורום, וחבל. אל תתנו לפורום לההרס, לגרום לאנשים להיפגע, לא כך זה צריך להיות. תודה שהייתם שם כשהיה קשה לי, נתתם לי קצת תקווה כשהכל סביבי היה חשוך.

חמודה, קראתי את מכתבך כמה וכמה פעמים. בהתחלה, אני מודה, חשתי כעס עצום על כך שאינך נלחמת. אני עכשיו מבינה שכן נלחמת. לפחות ניסית. עדי

הי נא לא ללכת לשום מקום. כאן לא נפרדים מאנשים נכון קשה ומרגישים לבד אבל לא הולכים. ואני בטוחה שלא נעשו כאן דברים בכוונה ותישארי איתנו בבקשה שרה

עדי !! מה המשפט הזה אמור להביע ? גם כשמשתמשים במשפטים של אחרים, צריך לדעת איפה ואיך לעשות את זה, ואם אפשר גם לצטט את המקור. גם את התחלת להעתיק פה הודעות ומשפטים של אחרים ? לפעמים עדיף לא לאמר כלום, מאשר להשתמש בדברים של אחרים, שהוצאו מהקשרם ונשתלו כתגובה ממש לא מתאימה להודעה אחרת. המשפט הזה נאמר לגבי מישהו שעומד למות ממחלה פיזית, מסרטן, לא לגבי מישהו שעומד לסיים את חייו מתוך רצון ובחירה אישית. הוא נאמר למישהו שאין לו כבר ברירה אחרת, שמיצה את כל האפשרויות הטיפוליות, וזהו, הגיע באמת באמת באמת לסוף הדרך, ולא למישהו שעדיין יכול להמשיך ולנסות עוד דרכים ועדיין בוחר באופן אקטיבי לסיים את חייו. במחלה פיזית אכן לפעמים בסוף אין כבר במה להילחם, אבל לגבי מכתב ההתאבדות שהושאר פה בלילה, לא כך הוא הדבר, כי תמיד יש עוד דרכים ועוד אלטרנטיבות שעוד לא מוצו. אז זהירות !! אביב.

בוקר, אני לא יודעת אם תקראי את זה או לא, ובכל מקרה אני מפחדת נורא מהדברים שאכתוב, כדי לא לפגוע יותר, וכדי לא ליהיות זאת שתיתן את המכה הסופית, ובגלל זה אני אומר רק שהלוואי והייתי יכולה לכתוב גם הפעם שאני לא לוקחת אחריות על הדברים, שזאת בחירה שלך והיא לא קשורה אלי, אבל אני לא יכולה. גם אני בין אלה שנטשו אותך, שהפנו לך גב, שלא יכלו להילחם עלייך, גם כשאת צעקת וביקשת, וברור שהקטע של התחרות על המקום מתייחס גם אליי, וזאת לא הפעם הראשונה שהוא עולה ביננו, ואני לא אסביר, כי ההסברים לשני הדברים לא רלוונטים כרגע. סליחה !!! אני מקווה ומתפללת שלא עשית את זה ואם כן ניסית שלא הצלחת, בשבילך !!! אני מקווה שאת יכולה עדיין לקרוא את זה ולקבל את התנצלותי על הכל ולפחות לדעת שלא היו לי שום כוונות רעות, ושאין לי אלא לבקש את סליחתך על הפגיעה שפגעתי ולשאת את האשמה הזאת איתי. זה המכתב האחרון שלי בפורום גם, אני אהיה בחיים גם אחריו, אבל אני לא אוכל לשאת את האשמה על מותך ולא לחשוב שאולי יש עוד כמוך, ושאת לא היחידה, ושאולי גם בגללי עוד מישהו יגיע באמת לסוף הדרך. ושוב - סליחה !!! בעיקר ממך אבל גם מכולם. אביב.

אביב יקרה, עכשיו, משאת יודעת שככל הנראה לא מדובר באדם שחשבת שכתב את המכתב, אני מקווה שתוכן מכתב זה לא ייתקיים. וכפי שקודמיי כבר כתבו לך, את מאד משמעותית בפורום. אני מרשה לעצמי לדבר בשם כולם ולומר שנשמח מאד אם תשני את ההחלטה, ותמשיכי ללות ולהתלוות אלינו בפעילות הפורום. אני מקווה שעוברת עליך שבת רגועה, ושאת מנצלת אותה למנוחה ואיסוף כוחות למחר... שבת שלום, טלי פרידמן

שלום לך יקירתי. כל אדם עובר בחייו דברים טובים יותר ודברים טובים פחות!!!!!! למשל אני ואישתי נימצאים בטיפולי הפרייה חוץ גופית..את יודעת כמה זה קשה????? את יודעת איזה סבל אנו עוברים?????והמתח......כן המתח בציפייה לתוצאה המקווה לאחר החזרת העוברים יכולה פשוט להמיס אותך מרוב עצבים. בקיצור :את בעילום שם לכל אדם יש נקודות שבירה במהלך חייואולם תמיד ת מ י ד אם קצת רצון{רצון אמיתי} ניתן לפתור את אותם פרקי חיים פחות נעימים!!!!! אל תתביישי לנדנד וללחוץ לכל מי שיכול לעזור לך. תדעי שבעוד שנה-שנתיים תסתכלי על התקופה הזו כהיסטורייה. ואגב אם יש משהו שאני יכול לעזור באמת פני אליי בפורום הזה ואשמח ליצור איתך קשר. אז קדימה לעבודה!!!!!!!!!

שלום לך! נדמה לי שלא אחדש הרבה על מה שכבר כתבו, ובכל זאת לא אהיה שלמה עם עצמי אם לא אכתוב מה שיש לי לומר: אני רוצה להתייחס דווקא למשפט שכתבת על האנשים שהפנו עורף. גם אני עברתי את זה, ובגדול. אנשים שחשבתי שהם חברים שלי, שעזרתי להם בכל המישורים - הרגשי והמעשי, שהקדשתי להם את מיטב זמני ומרצי - לא סתם הפנו לי עורף. הם פשוט תקעו סכינים בגבי בתקופות הכי גרועות בחיי. ולהגיד לך שלא התייאשתי? התייאשתי, ועוד איך התייאשתי, איבדתי את מעט האמון שעוד נותר לי במין האנושי, ובמשך תקופה ארוכה פשוט התרחקתי מאנשים, הדפתי כל ניסיון התקרבות, הגבתי בגסות כלפי אנשים שכיום אני מבינה ויודעת שבאמת ובכנות רצו רק לעזור! ויהיה זה שקר אם אגיד שלא חלפו גם במוחי מחשבות קשות. אבל איכשהו, היתה לי איזה הארה פנימית שאמרה לי - אם את מסתלקת, את נותנת לכל האויבים שלך לנצח!!! ולזה לא הייתי מוכנה בשום פנים ואופן!!! אז העובדה שאני יושבת עכשיו וכותבת כאן מוכיחה שאני עדיין כאן! ולעצם העניין - לא ויתרתי, הלכתי - ואני עדיין הולכת לטיפול - ולאט לאט, מבלי שארגיש איך ומתי - התחלתי לראות את הדברים אחרת. אני לא אאריך יותר מדי, רק אומר לך - אלמונית יקרה, אל תתייאשי מאנשים! יש גם אנשים טובים! גם כאן, בפורום, וגם בחיים - למרות כל הרוע וכל האכזבות, יש גם אנשים נפלאים! ואני אצטט לך משהו שקראתי לפני שנים ונחרת עמוק בזכרוני: "אסור להתייאש מן האנושות. האנושות היא כמו אוקיינוס, ורק בגלל כמה טיפות עכורות אסור לראותו כולו מזוהם!" אז בבקשה, הישארי כאן. וכולנו נשמח לשמוע ממך ולהמשיך לעזור לך! כל טוב! אחת

מכתב התאבדות הוא קריאה לעזרה - כבר אמרתי שאני מוכן להושיט יד לכל מי שצריך (ולא מתעלל בילדים שלו) למרות הקשיים שאני מתמודד איתם. אסור להתיאש יש הרבה פינות חמד בחיים שבגללם שווה לשמר אותם. דוגי