תגידו אייך לעצור את הדמעות.....

כול כך עצוב וקשה אין לי מילים מהיכן להתחיל אפשר להתחיל במילה ושליש אנה עזרו לי אני במצוקה רצינית,לא מפסיקה לבכות הדרך הטובה להשתחרר זה הים שגם פעם בשבוע... הספור הוא כזה אני חיילת התגייסתי לפני 3 חודש ומי אותו יום שהתגייסתי אני לא מוצאת את עצמי , אני מרגישה שמדברים אליי צוחקים אליי עוף מוזר,אני בקושי מסתובבת בבסיס אם אנשים אני רוב הזמן לבד מפחדת לצור קשריים מדחייה מפחדת לדבר שיצחקו או שיחשבו שאני איזה טיפשה מרגישה בודדה כולם שם צוחקות מדברות ואני יושבת בצד ומקשיבה כשכולם הולכים אני נשארת לבד הרי לא מזמינים אותי שאני יבוא.....הספור עוד ממושך מרגישה שכולם שונאים אותי אנה עד שיעזרו לי בצבא כי בקשתי בקשת עזרה אנה עזרו לי תודה

הסובלת שלום האם את כעת במסגרת קורס או שכבר שובצת בתפקידך הסופי? במידה ואת עדיין בתהליך הכשרה הקושי הוא פעמים רבות טבעי, כיוון שיש הרבה חוסר וודאות וחוסר קביעות. אם זה התפקיד שאליו כבר שובצת אז הסיפור כבר קצת שונה. השאלה האם מדובר בקשיים של התחלה שיעברו מאליהם תוך זמן, או שזה דבר שכדאי לטפל בו מיידית. במצב שאת מתארת חשוב לקבל תמיכה. זה יכול להתחיל מהבית, חברות וכדומה, אבל אם זה לא מספיק יתכן שאת זקוקה לעזרה מקצועית. אני יודע שיש סטיגמות על הפניה לקב"ן בצבא, אבל חלק מהסטיגמות כלל אינו מוצדק. לצבא יש מערכת של ייעוץ וטיפול פסיכולוגי ויתכן שכדאי לך להיעזר בהם. תוכלי אולי לפנות לרופא היחידה ולהתייעץ עימו בנושא. הכי חשוב שלא תישארי לבד עם התחושות הללו ואז לפחות ניתן יהיה לעבד אותן ולחשוב כיצד להמשיך הלאה. בהצלחה ד"ר אורן קפלן

אני כלכך מזדהה איתך. גם לי זה התחיל מהתירונות ואחר כך בבסיס הייתה הרגשה ופחד שאני לא יכולה להסתדר או לתקשר אם אף אחד. האם זה משהו שקורה לך תמיד? אחרי הצבא התחלתי ללמוד באוניברסיטה אך גם שמה היה לי קשה.לא הצלחתי ממש לתקשר אם הבנות אך אם הבנים חופשי. אחרי חודשיים עזבתי. את יפה, את חכמה ובדרך כלל מסתדרת אם כולם אך פתאום כשבאים למסגרת חדשה של אנשים אז כל הבטחון יורד. אני מציעה לך לנסות אולי לעבור בסיס ואם לא עוזר אז לדבר אם מישהו שיכול לעזור לך אך מחוץ לצבא. אני אף פעם לא בטחתי בצבא כי כתסיימי את השרות אז זה עלול להופיע לך בתיקים האישיים שלך. ואם תרצי לדבר איתי אז אני מוכנה לעזור. שלחי תשובה ליאת