לדפני
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הייייי מה שלומך???זוכרת אותי ? אני מאמינה שכן? נכון!? הקדימו לי את התאריך גיוס לספטמבר נורא נורא מפחדת זה בטח טבעי לפחד אבל אצלי זה יותר מכול אחד אחר אייך מתמודדים אם זה? מה היית עושה במקומי? האם היית משתנה? זה קשה שתדעי. ואם כן אייך?? תודה וביייייייי נדבר מחר...
היי נטע לי, כמובן שאני זוכרת. טבעי שאת מפחדת מהגיוס. בסה"כ, זו מסגרת חדשה ולא מוכרת, חוקים אחרים, אנשים זרים אתם צריך להתמודד, מפקדים להם צריך לציית... לא פשוט. אבל מתמודדים עם זה. את תראי שאינך היחידה שמפחדת. כולם מפחדים, כולם במתח. כולם רוצים כבר לעבור את אי הוודאות הזו, להיות כבר "בתוך זה". לא, אני לא חושבת שהייתי משתנה. אני חושבת שהייתי מנסה להרגיע את עצמי, לומר לעצמי שאני בסדר ושיהיו אנשים שיאהבו אותי כך, כמו שאני. מקווה שיהיה לך קל, דפני.
נטעלי יקרה אני מבין אותך לגמרי. ואת צודקת, זה אכן מפחיד, להסתכל על העתיד הזה- שינוי כל כך חזק, אנחנו לא רגילים לכאלה שינויים בחיים, וזה נורא מרגיז. אני רוצה לציין לך שאת צודקת, את נורא נורא מפחדת. אני באמת מבין אותך. את עומדת בפני הרפתקאה חדשה בחייך, קשה יותר ואולי מפחידה יותר. תתייחסי אליה כאל משחק, תנסי להנות מהחוויה הזו כמה שיותר, יש לך כשנתיים מאד מעניינות עכשיו והמטרה שלך להנות כמה שיותר, ללמוד כמה שיותר, תגדילי ראש ותראי איך את יכולה לעזור לאחרים, איך את יכולה לעזור למדינה מהתפקיד שלך וכחיילת בכלל. אני יודע שאת יכולה לעשות את זה, לכי על זה בכיף, זו חווייה אחת שאפשר להנות ממנה. כיף לך. לכי על זה.