לטלי ולכולם כועסת על הגוף .

היי ושלום רב , (חשיפה ) מתוך אלף הבעיות שאני נאלצת להיתמודד לבדי יום יום , חלקן בהצלחה חלקן פחות ,(אין פיתרונות של זבנג וגמרנו ) ישנה בעיה שדחקתי אותה עמוק בפנים ,למרות שהיא חשובה מאד , והיא בעית האוכל רציתי לחשוף ,ולשתף אתכם בה ,כי לכם יש ניסיון יותר , בעיותי האחרות הן כה רבות ,שהיריעה קטנה מלהכיל ,טראומה קשיים בקשרים ועוד . בעיות החרדה והסדר בבילגון של החיים אני מטפלת עם המטפלת שלי בבעיות בריאותיות עםכל מיני רופאים . . אתן כותבות על מצבכן הבולמי ,, ואני קוראת כבר המון זמן ולא מקשרת שיש גם לי סימפומים כאלה . רק שעכשיו אני קולטת ... עד לפני תקופת מה היתי מקיאה , כל ארוחה לאחר שהכנתי אותה, ושרציתי בה מאד .אוכלת בתאבון , מיצטערת עליה המון ומקיאה הכל .ונישבעת שבפעם הבאה זה לא יקרה .. זה נימשך כשנה . עד שלפני חודשים גילו לי את מחלת הלופוס ,שזה צרה צרורה .וכך אינני יכולה יותרלהקיא יותר אפילו שאני רוצה ,מאד , כי הרקמות שנימצאות בצואר שלי מכאיבות תמיד ואין לי יכולת להקיא , הבעיה היא שאני מכניסה אוכל בלי הכרה ,מרגישה רע משמינה , ונימצאת בדיכאון תמידי בגלל זה . וכל מה שכתבתי לא יכולתי לספר לאף אחד עד כה .כי אני לא רוצה להפסיק לאכול . האם אז היתה לי ש"שליטה על הגוף "בעזרת ההקאות .ועכשיו אין לי שליטה . אז אני גורמת נזק לגוף בכונה .? הפיתרון כמובן הוא ,,,,לפנק ולאהוב את הגוף ללטף .מסג'ים אוכל וכו אבל למה אני לא יכולה להפסיק . תודה . דיאן.

דיאן, צר לי על גילוי המחלה. זו אינה מחלה פשוטה, אך ניתן ללמוד לחיות איתה, חיים מלאים, תחת מגבלות מסויימות. שנית, ה"גילוי" שלך שבעצם גם לך היתה ועדיין קיימת סוג של הפרעת אכילה, כעס על הגוף, הוא משמעותי. את מספרת שאת בתהליך של טיפול, ולכן ייתכן והגילוי שלך נובע גם מהיכולת שלך להסתכל בצורה מפוכחת ועירנית יותר על מה שקורה ועל מה שקרה. אני חושבת שיהיה חשוב לתהליך הטיפולי שאת עוברת, שתספרי למטפלת על הגילוי שלך, ועל כל מה שמתרחש איתך. ללא ספק יש צורך לתת את הדעת בעניים זה, גם לאור המתרחש היום. חזקי ואמצי! טלי פרידמן

תודה טלי יקרה .