ושוב רק הדיכאון...המשך...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ושוב שלום! אומנם, אני חייבת לציין שפורום זה הוא בהחלט יכול לסייע במידת מה ואפילו לעזור בצורה כלשהיא. מכיוון שהאנשים המשתתפים בפורום זה בהחלט מבינים ומתחשבים ומוכנים תמיד לעזור או לפחות לנסות, בכל צורה שהיא. אך עדיין, זו כבר איננה הפעם הראשונה שאני משתתפת בפורום זה. וכל פעם לאחר שאני רושמת משהו מסוים, אז כל פעם העניין מפיח בי תקווה חדשה שאולי איש מקצוע יקרא זאת ואולי אף ישא עצה או אפילו יעזור ויגיד מה הדבר הכי מומלץ, לפי דעתו, לעשות בנדון זה או אחר... אך כל פעם שאני בודקת ומסתכלת בתגובות שנתקבלו אז אני כל הזמן מקבלת כל מיני תגובות נורא מעודדות וחזקות מכל מיני אנשים שאכפת להם. אך עדיין אף פעם לא קיבלתי היתייחסות מאיש מקצוע אמיתי וותיק בעבודתו. חשוב לציין, שכל חיי התרחקתי מפסיכולוגים ועובדים סוציאליים למיניהם, כי תמיד חשבתי שלמרות שזה מועיל, אז אני בכל זאת יכולה להסתדר בלי, למרות שלפעמים בתוך תוכי ידעתי שאני טועה. ובתקופה זו של חיי החלטתי לעשות קצת סדר, ואפילו שקלתי ואני עדיין שוקלת על טיפול פסיכולוגי, ובעצם אחת מן הסיבות שפניתי לפורום זה היא על מנת לקבל אולי איזשהו ייעוץ מינימלי על טיפול מסויים, או דרך מסוימת שעל פיה ניתן להגיע להרגשה טובה נטולת דיכאון ובינתיים לא קיבלתי שום תגובה, כמו שרציתי או ציפיתי. אך למרות הכול אני עדיין מקווה לקבל תגובה ואני עדיין אופטימית. כי בסופו של דבר הפורום הזה באמת יעיל במיוחד.
איגי בקר טוב מה השאלה עמי