מפחדת מהחיים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום זאת הפעם הראשונה שאני כאן ויש לי תחושת הקלה קטנטונת שאני לא ממש לבד נראה לי שאני סובלת מדכאון אני עצובה רוב הזמן, בוכה בקלות בלי סיבה "נורמלית",חסרת כל אנרגיה,כל יום יש לי התקפי חרדה קטנים שמתבטאים בסחרחורות,ידיים מזיעות ופעם בשבוע בערך יש לי התקף יותר משמעותי ובו לרוב אני מתעלפת. בהתחלה הלכתי לרופאים ועשיתי המון בדיקות - יצאתי בריאה מאד. הפסקתי לעבוד - צעד שלא היה מובן לאף אחד כי היתה לי עבודה נחשקת עם משכורת גבוהה - אבל האמת היא שנמאס לי להרגיש את הפ-ח-ד! כל בוקר מלצאת מהבית. לאט לאט אנשים מתרחקים ממני (או אולי אני מרחיקה אותם) ונעשיתי לא חברותית להחריד. כל צעד כזה גורם לי להרגיש עוד יותר רע. בא לי לנסוע לטיול ארוך לחו"ל, כי אני נזכרת שתמיד הייתי מאושרת בחו"ל, אבל נראה לי שזו עוד בריחה ובסוף גם הטיול יגמר. אני בת 26. אמא שלי מרגישה שמשהו לא בסדר, אבל היא רוצה שאלך לקורס לתקשורת בינאישית. הייתי כבר באחד כזה בהשפעתה, וזה היה גרוע. לא הפקתי כלום, הרוב היו נשים בגילאי 60+ ולא הרגשתי נוח להגיד דברים לפני כולם. יש לי קרן אור קטנה - החבר שלי. אנחנו גרים ביחד והוא מאד אוהב אותי. בנתיים. לא תכננתי לכתוב כ"כ הרבה. מקווה שמישהו הגיע עד לשורה הזו. קרן
יש לך קרן אור גדולה כשיש איתך משהו שאת אוהבת והוא לצידך ברגע קשה זה . אני אומנם קצת יותר מבוגרת ממך וחוותי את אותם חוויות שאת מספרת עליהם גם אני ע\זבתי עבודה בגלל הדיכאון. אני מציעה לך בהקדם האפשרי לגשת לטיפול לא לדחות כי המצב ללא עזרה מקצועית הופך יותר ויותר גרוע . במהלך הטיפול את תצאי ממצב דיכאוני זה ותתחלי לטפל בספטומים האמיתים שהובילו אותך לדיכאון. ושוב כמה שיותר מוקדם יותר טוב.
תודה על התשובה יש לי רתיעה מפסיכולוגים. הלכתי לאחד לפני שנה וחצי. הרגשתי מבוכה, כל הזמן חשבתי מה הוא חושב על מה שאני מספרת לו, ושבטח הוא חושב שאני מגוחכת. עזבתי אותו די מהר.
טיפול ועזרה מיקצועית - לאן כדאי לפנות?
קרן יקרה, כרגע כראתי את "מפחדת מהחיים" שלך. בתשובות שכתבת אלי נשמעת כל כך אופטימית ובעלת-כוחות! קשה להאמין שאת מרחיקה אנשים מעליך. נראה לי שאת מסוגלת רק לקרב אנשים אליך. במה את עוסקת?
קרן שלום רב, את מתארת תקופה עכשוית בחייך, שנראית לא פשוטה "לעיכול", ומאד קשה להתמודדות. הפסקת העבודה, הבדידות וההתבודדות, אימך ש"מייעצת" לך מה לעשות, וההתקפים הקשים, כל אלו מהווים מסכת קושי עצומה. מול כל אלו יש לך קרן אור - החבר. זה מצוין שאת יכולה לראות שלא הכל שחור ונורא, ויש גם דברים טובים אחרים. אבל כמו שעולה מהדברים שלך, זה לא מספיק. אני ממליצה לך ללכת לטיפול. בעזרת הטיפול אני מקווה תוכלי להתארגן ולארגן את חייך, לבדוק מה קורה איתך, בינך לבין עצמך, מהם ההתקפים וכיצד ניתן לטפל בהם ועוד ועוד. בהצלחה, טלי פרידמן
קרן. התרשמתי מאוד ממכתבך. אומנם את אכן עוברת כרגע תקופה קשה מאוד. אך הדבר שממנו התרשמתי הכי הרבה הוא- שלמרות שנורא קשה לך בזה הרגע, אז עדיין לא שוכחת ולא מתעלמת מחברך. אלא אפילו שמחה על כך שהוא בעצם הקרן אור בחייך. דבר זה הוא דבר מדהים ביותר בעיני שכן, אני לא חושבת שיש משהו שיכול לגבור על אהבתם של שני אנשים. ובכלל בעיני אהבה זהו הדבר הכי טהור והנירוונה הכי גדולה שניתן להגיע ולהשיג בחיים הללו. ולכן, עם כל הקושי הרב שנמצא מסביבך כרגע את עדיין נמצאת תחת מין "קרן אור" שאותה מעניק לך חברך לחיים. אני מקווה שהתקופה הקשה בחייך תעבור במהרה ועוד יותר מאחלת לך מכל הלב שתדעי אהבה אמיתית וכנה במשך כל ימי חייך. כי על זה בעצם מתבססים החיים. המון הצלחה, איגי...
קרן שלום אכן נשמע שיתכן ואת סובלת מדכאון עם התקפי אימה (פניקה) נשמע לי שכדאי שתפני ליעוץ מקצועי ויפה שעה אחת קודם בהצלחה עמי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
