ל - polly ...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
" לא תימח במהרה דמעתי הכבדה דמעתי מקרקע נשמתי שאבתי; כל-טיפה בשעתה בצירי יולדה ובלחץ שנים מעיני עצבתי... ... ועד אלוהים מה-נאמנה דמעתי! את-תמצית מכאובי בה שמתי, כרכתי; וכמו עם כל-נטף מת חלק מנשמתי ואבדה עולמית אל-קבר הולכתי... "
" כולם נשא הרוח, כולם סחף האור, שירה חדשה את-בוקר חייהם הרנינה; ואני, גוזל רך , נשתכחתי מלב תחת כנפי השכינה... ...חרש בכתה עליי ותתרפק עליי, וכמו שכה בכנפה השבורה בעדי: "כולם נשא הרוח, כולם פרחו להם, ואיותר לבדי, לבדי..." ... ( דמעות ) ...
שאין כמו ביאליק ( במילים אחרות : מה שציטטתי... זה שלו ) ואני אוהבת אותך.
המילים הללו הסתובבו לי בראש כבר כמה ימים, מדהים איך חשבנו בדיוק על אותו הדבר... איך את מרגישה חמודה?