לאביב שלי!
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
רציתי רק לומר לך שאני אוהב אותך. שלך לעד. דניאל.
דניאל שלי, (((((((((((((חיבוק ענק))))))))))))) מתה עליך, וסליחה שנעלמתי. לא מצאתי דרך אחרת. אוהבת אביב.
ומה?את חוזרת?או שעדיין מסתתרת?כי באמת כולנו פה התגעגענו ודאגנו נורא. ועצוב לנו כשאת לא בפריחה.רע לנו כשאת עצובה.וכל הסיפטומים עוברים אלינו מבלי שנדע למה? כן בגלל שאת חסרה לנו חברה.ראי מסביב אייך כולם עם ראשים שמוטים. חסרה לנו הקמיע,חסר לנו החום שלך,ואני יודע שגם לך מותר לפעמים להיות עצובה. אבל את האמת...התרגלנו שאת החזקה מכולם.התרגלנו שלך זה לא ייקרה שוב לעולם. כן את בדמנו,ולא נוכל לתת לך לעזוב סתם. אז חזרי חברה...חזרי לחום,חזרי לצחוק,חזרי לתמיכה,ואז תראי שאת מתחילה להתעורר מחדש,כי כשאת לא נמצאת לעזרה,את מרגישה חסרת מנוחה.וזה התרפיה שלך לעזור לכולם. אז בבקשה...רק שיר אחד קטן....בשביל כולם. שלך דניאל.