לאורית ארנון
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי , מה שלומך? אני כבר לא זוכרת אם את זוכרת אותי? אני יזכיר לך נכון לפני כמה ימים רשמתי לך וענית לי בקשר לזה : שאני עוד מעט מתגייסת ונורא מפחדת, סיפרתי לך גם שבמשך חיי בבתי ספר לא היה לי טוב מבחינה מבחינה חברתית הם לא סמפטו אותי היום סיימתי את בית הספר אומנם עברתי 3 בתי ספר בקולם נקלטי לקשיים ב יב קצת פחות קשיים אבל עדיין קשיים, סיפרתי לך שזה בגללי בגלל זה שאני קרה לאנשים לא מראה התעניינות וכאילו אני בכלל לא צריכה אותם וכול זה בגלל פחד, פחד מנטישה כמו תמיד עוד ביסודי אני זוכרת מישהי ועוד אחת שנטשה אותי אולי אז הייתי שונה, אבל בטוח שאם אז לא אהבו אז גם עכשיו? היחס שלי אל האנשים לא יפה אני מודעת אני לא מצליחה לשנות זאת מפחדת להפתח בפני אנשים אז הם יהיו יכולים לפגוע ביי אני היה חשופה מדיי ככה אני כאילו לא מכירה אותם הם לא אותי וככה הם לא יכלו לפגוע ביי. זו בעייה קשה אני לא מצליחה לשכנע את עצמי לנשות הפחד פשוט משתק אותי, למשל היום יתחלתי לעבוד ישר עלו לי המחשבות כשדברתי עם בחורה בגילי בטח היא עכשיו חושבת שאני דפוקה. אולי זה כלל לא נכון אבל זה הרגשתי הרעה. עוד דבר שחשוב לי לספר לך לפעמיים בגלל שאני נורא מפחדת מדחייה או שהתיחסו לא יפה אחרי שאני ידבר אני מתחילה פשוט בלי לשיים לב להתחנף וזה מגעיל יותר מדיי יותר מדיי אולי גם בגלל זה אנשים מתעצבנים, באמת שזה מוגזם אייך אני מתחילה להפסיק אם זה, יחלטתי שאני יפסיק לא עבד????? ובקשר לפסיכולוג הייתי כרגע אני לא יכולה להמשיך אולי במשך הזמן בעבודה מי העבודה...
אני חושבת שיש בך המון כוח ויכולת להגדיר את הבעיה באומץ לב ובבהירות. כל הכבוד לך. את לא יודעת כמה את מיוחדת וכמה את יכולה לשנות דברים. אני מבינה אותך משום שהייתי דומה לך. עד היום יש בי כמה דברים שמזכירים את מה שאמרת. הפחד שאין בעצם אהבה אמיתית, שאני שונה מכולם ושווה פחות, שאני דפוקה ובטח משדרת את זה, שאני בטוחה אטעה ואבייש את עצמי. אני מכירה את התחושות האלה ואני חושבת שטיפול פסיכולוגי טוב הוא משהו שאת חייבת לעצמך. זה הדבר הכי חשוב כרגע, אפילו אם זה במחיר יקר, בזמנים לא נוחים או בא על חשבון דברים אחרים. תפרגני את זה לעצמך, תדברי על זה, תחתרי לשינוי ואז השינוי יגיע. מבטיחה לך
את יודעת אורית כמה שאני רוצה להשתנות ואיין לי את האפשרות כול יום אני אומרת היום אני ישתנה, אבל כשמגיע הרגע אני שותקת מורידה תראש למטה ומנסה לא לראות אף אחד ןלא להגיב זה ישתנה או לדעתך זה רק יחמיר???פסיכולוג כרגע אין לי אפשרות יתחלתי לעבוד אני ינסה במה שיש.. את יודעת ביום בוא אני יתגייס אני מקווה שלא יקרה לי משהו מרוב לחץ ופחד מה יהיה??? אני מפחדת להרגיש מנודה לא רצויה לא אהובה.... החיים שלי בזבל -אולי אני צעירה כדאי להגיד, אבל, לא, החיים שלי שחורים.
את יודעת אורית , כשהייתי אצל הפסיכלוג אם הייתי מספרת לו את זה מה שכתבת לי ואני לך הוא היה עונה בשאלות כאלה כמו:למשל"אני מרגישה שאני שונה מכולם, ושווה פחות" הוא היה שואל: במה את חושבת שאת שונה:?או האם את חושבת שאת דפוקה? אם כן אייך זה מטבתא במה?ונגיד שענית על השאלה שההיתנהגות שלך זו שגורמת ואת לא אוהבת את צורת ההתנהגות. הוא היה שואל : אז למה את מתנהגת כך.... אולי הטיפ הזה יעזור לך אליי זה לא הרבה השפיע, תנסי לענות לעצמך על השאלות. אוהבת אותך..........נטעלי