דכאון פחד מלהחשף בפני חברים

ראשית אני רוצה להודות לכם מקרב לב על הייעוץ און ליין אני כבר התייעצתי אתכם והמלצתם לי על מתן תרופות ושיחות, העיניין הוא שאני מרגיש שאין לי את הכוחות להתמודד שוב עם המציאות, בינתיים אני מתחיל לאבד חברים שמרגישים שמשהו לא תקין איתי, אני להזכירכם בקרוב בן 30 ולא מצליח למצוא את עצמי בעולם הזה, יש לי מחשבות אובדניות כבר תקופה ארוכה, אך אני מדחיק אותם ומפחד לספר בשיחות שיש לי מחשבות כאלו מחשש להדאיג את המטפל אני ממש מתוסכל, ההפרעה האישיותית לא מאפשרת לי להפתח בטיפולים שתמיד נכשלו אצלי והפסקתי אותם אחרי תקופה קצרה. אני יודע שאני כבר לא אוכל להיות כמו כולם, אני חושש לעבור אבחון בבטוח לאומי על מנת לקבל קצבה על הנכות הנפשית שיש לי האם יש אור בקצה המנהרה , יש תיקווה לצאת מהנואשות הזאת, מחר אני הולך לפסיכולוגית של ההורים שלי, אני מפחד לספר לה את האמת מאחר ופוחד להדאיג את הסביבה שלי, ומרגיש ממש ללא מוצא, מה לעשות?

שלום חיים אני מבין את היאוש שלך, אבל אל תאבד תקווה.

שלום חיים אני מבין את היאוש שלך, אבל אל תאבד תקווה. חשוב מאד שתספר למטפל שלך את כל תחושותיך כולל הצחשבות להתאבד. מחשבות אלה מבטאות את תחושת היאוש וחוסר התקווה שאתה מרגיש כעט. אם אתה הולך לפסיכולוג של ההורים חשוב שתספר גם שם את האמת על מה שקורה לך כדי שיוכלו לעזור לך. כמו כן, חשובה מאד ההתמדה בטיפול. לא ברור לי אם אתה מקבל גם טיפול תרופתי. אם לא אז כדאי מאד לשקול פניה לפסיכיאטר כדי לבדוק את הנושא. ד"ר פלד יוכל להתייחס לעניין התרופתי. בכל מקרה תחזיק מעמד ותמשיך להתמודד כי אין ברירה. בברכה, אמיר

אני מאוד מודה לך על מילות העידוד, אני לא מאחל לשונאים שלי להרגיש מה שאני חש בתקופה האחרונה, המסר שלי לציבור הסובלים, הוא ללכת לטיפול שהם חשים במצוקה עם עצמם ןלתת צאנס. הנקודה שאני נמצא בקונפליקטים אדירים עם עצמי, רוצים להכיר לי בחורות לקשר ואני פשוט לא מסוגל לחשוב על קשר עכשיו עד שאחזור לעצמי אם אזכה בכך. אני לא יודע מה לספר לחברים שמרגישים שיש החמרה במצב שלי, כמה אפשר להסתתר והתכנס בתוך עצמי. שוב תודה לך אמיר