אורה, בוקר טוב!

האימייל שלי עושה בעיות, לכן העדפתי לכתוב לך לכאן. אז... במה להתחיל...? אולי בקבוצת התמיכה. אחרי מכתב הפרידה שלי מהאנורקסיה, ובעצם די במקביל אליו, החלטתי שאני לא רוצה להתעסק בנושא הזה כל כך הרבה. מה גם שהבנות בקבוצה נמצאות בשלבים שונים של המחלה (או שמא נאמר ההחלמה?), וחלקן עדיין נצמדות לתווית האנורקטית בגאווה, מסרבות להרפות. אני יכולה להבין אותן, גם אני הייתי שם הרבה מאוד זמן, אבל כרגע אני מרגישה שזה לא תורם לי, אני לא תורמת להן, וכל העניין נראה לי קצת מיותר פתאום. אז הייתי אתמול בשיחת פרידה ועזבתי. מתנת הפרידה שלי, אגב, היתה המכתב שכתבתי לפורום... מעניין מה תהיינה התגובות. לגבי הקורס, עוד חודשיים הוא נגמר סוף סוף! אני עדיין משתעשעת ברעיון למצוא עבודה בתכנות, אם כי ה הופך להיות פחות ופחות מציאותי. בכל מקרה, החלטתי על מעבר עיר, כי אני משתוקקת לעיר יותר עליזה, צעירה, מלאת חיים... בקיצור- תל אביב! זה יקרה כנראה בספטמבר, עם תום הקורס. אבל, כל כך הרבה דברים יכולים להשתנות עד אז...נחיה ונראה! קידום הקריירה.. נקודה כאובה. זה בוודאי מפתה מאוד, אבל לפעמים המחיר גבוה מדי... זה עניין אינדיבידואלי: יש אנשים שיהנו ויפרחו, למרות הלחץ (ואולי בזכות הלחץ?). לעומתם, יש כאלו שילחצו, שלא יוכלו להיות מאושרים במתח המתמיד הזה וכמעט בלי זמן לחיות. כל אחד ודרכו... אני לא זוכרת אם סיפרתי, אבל אני מאלו שויתרו על מסלול הקידום המהיר, כי הלחץ גמר אותי, ולא הייתי מוכנה לוותר על החיים בשביל הקריירה, מספקת ומעניינת ככל שתהיה, אבל אני יכולה להבין ולקבל גם בחירה שונה מזו שבחרתי אני. אגב, באיזה תחום את מחפשת עבודה? (אולי שאלתי אותך פעם, אני פשוט לא זוכרת כרגע...) האם ההתלבטות הזו בין קריירה לזמן פנוי רלוונטית לגבייך כרגע? יש תוכניות לתואר מתקדם או משהו? אני אהיה כאן שוב בצהריים, או מאוחר בלילה. מקווה לשמוע ממך בקרוב... מתגעגעת, דפני.

נורא כיף שבתבת לי לפה אני עדיין תחת ההשפעה של המכתב של אביב כמוך (והאמת שאצלי זה די נדיר) מתרגשת עד דמעות מקווה שהתקופה הזו, שקשה להרבה אנשים, תעבור ותבוא תקופה של לבלוב ופריחה. האמת שאני די שונה ממך, אני אוהבת לעבוד עד כלות, לכן המצב שלי היום הוא אבסורדי להחריד. בחצי השנה האחרונה עבדתי בשתי עבודות ולמדתי לGMAT ופרחתי, אין מילה אחרת להגדיר את זה. פשוט נהנית מאקשן ומוורקוהוליות אבל, ויש כאן אבל מאד גדול, אני גם יודעת להרפות תני לקרוא ספרים לשבת ליד הים, לעשות יוגה וגם אז אני מוצאת אושר כמובן שזה אושר עם איכות שונה. אני גם מהרהרת על מעבר לתל-אביב, מה שעוצר אותי כרגע זה העובדה שאני גרה עם חברות מאד טובות ויש לנו הוואי מאד כיפי וחתולה ודגים ולא בא לי אחרי הכיף הזה לעבור לדירה עם זרים ואיך החתולה שלי תגיב? יש לי תואר ראשון בפסיכולוגיה אז אני מחפשת עבודה בתחום כח האדם, משאבי אנוש וכו' אני במקומך הייתי מחפשת עבודה בביולוגיה (את לומדת גם את זה לא?) נראה לי מאד מעניין בכלל נראה לי שתצליחי בחיים אני כאן, לבינתיים