קליפטומניה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

02/07/2001 | 15:49 | מאת: galit__

שלום יש לי שותפה בדירה שכל הזמן לוקחת דברים מהארון, מהמקרר, למרות שהמדיניות בדירתנו היא שלכל דייר יש את המדף שלו ואת הארון שלו. כשהיא לידי, היא מבקשת רשות, אך מאחורי גבי היא פשוט לוקחת. אם זה לשתות מהחלב שלי בקביעות, גם כשיש לה במקרר (פותחת חלב חדש שיש לי) ואם זה לקחת בחופשיות קופסאות שימורים מהארון שלי למרות שיש לה, וגם כשהיא לא צריכה (לקחה לי שתי קופסאות רסק למרות שהשתמשה רק באחת). הדבר מטריף את דעתי, בעיקר בשל העובדה שהיא מתנהגת כאילו כלום לא קרה ומתייחסת באהבה לכולם ולא מבינה מדוע האוירה נעכרת. הבעיה המשותפת לעוד שלוש שותפות בדירתי (אנחנו סטודנטיות). שאלתי היא כיצד ניתן לדעת האם מדובר במחלה ואם כן איך ניתן להתמודד עם זה? האם יעזור לדבר איתה? נשלחו כבר רמזים אך זה לא עוזר..מה שעוד מפריע הוא שהיא סולדת מגנבים, שקרנים ומאנשים שפוגעים ברכוש הזולת והיא מדגישה זאת שוב ושוב. היא ביקשה להיות שותפה שלנו גם בשנת הלימודים הבאה ואנחנו לא מרגישות שנוכל לסבול אותה שנה נוספת. שוב, על פניו היא מאוד סימפטית ומאירת פנים. לעומת זאת, כלפי החבר שלה היא שתלטנית וצועקת ואפילו אלימה לעיתים. יש לה קריזות כלפיו, והיא מרשה לעצמה להתנהג אליו בצורה הכי משפילה ושתלטנית שראיתי מימיי, והוא כמובן מקבל את זה. לכן גם אם תהיה פה שיחה קשה לצפות כיצד היא תגיב והיא יכולה פתאום לחטוף איזו קריזה עלינו. מה אתם מציעים???

02/07/2001 | 16:01 | מאת: דוגי

היא בסך הכל שותפה לדירה תעיפו אותה לכל הרוחות אתן סטודנתיות אני מניח שאתן רוצות ראש שקט למי את דופקת חשבון שאמא שלה תדאג לה ,למה את צריכה לדאוג אם היא בן אדם בלתי נסבל ואת לא חייבת להתמודד עם האופי המחורבן שלה או עם המחלה שלה ועם המריבות עם החבר שלה תוציאי אותה מהחיים שלך. בהצלחה דוגי עצבני

06/07/2001 | 00:47 | מאת: גלית

תודה על התשובה העצבנית. קשה להאמין אבל גם אני כזו עצבנית ולא שומרת בבטן. אבל פה משום מה הרגשתי בושה להעלות את הנושא בפניה כי היא מציגה את עצמה בכזה "show off" עצבני שאני לא רציתי להביש אותה עד כדי כך. היא עלתה על עץ כל כך גבוה(מציגה את עצמה כאשת העולם הגדול, שונאת גנבים, שקרנים וכו וכו וכו) שכדי להורידה ממנו זה ממש להלבין פניה.. אבל היום חל שינוי- היא לקחה את אחת השותפות הצידה ושאלה אותה למה איני מתייחסת אליה כרגיל, שאלה אם היא פגעה בי באיזשהי צורה (אני היחידה שהראיתי לה את השינוי באוירה, ולא הייתי נחמדה אליה יותר מידיי, חוץ משלום שלום הכרחיים), ואז השותפה סיפרה לה מדוע אני כועסת עליה ואמרה שגם השותפות האחרות כועסות עליה. היא היתה בשוק, כך נמסר לי, ולא הבינה מדוע לא אמרתי לה שזו הסיבה כי היא חשבה שזה "משהו הרבה יותר גדול". וזה בדיוק מה שמעצבן אותי. שהיא לא עושה עניין ממה שהיא גונבת ולוקחת בקביעות מכל הדיירות. זה ממש לגיטימי מבחינתה אבל אם היו עושים לה את אותו הדבר היא היתה משתוללת ומשפילה את הבן אדם עד עפר. לאט לאט התחילו לצאת כל מיני הודאות במעשיה, דברים שאפילו לא ידעתי שלקחה אבל היו דברים שידעתי אך היא לא ציינה אותם. זהו, עברו כמה שעות והיא לא יצאה מהחדר. נראה לי שהיא נורא מתביישת במה שקרה ולא יודעת איך לצאת מזה. אני גם לא יודעת איך להגיב בפעם הבאה שאתעמת מולה פנים אל פנים.

02/07/2001 | 18:04 | מאת: הלית

גלית שלום, למה את מחכה? הרי ברור שאם סך כל החסרונות שלה עולה על היתרונות שלה - אין טעם שתמשיכו לסבול אותה. וכמה שיותר מוקדם - ככה יותר טוב. בהצלחה! הלית

03/07/2001 | 01:44 | מאת: ד"ר יוסי אברהם

שלום רב, מקריאת הדברים אני מתרשם שאתן גם בדרך לאולקוס (זה מה שקורה כשדברים מרים נשמרים בבטן), וגם בדרך לאבד מי שהיתה יכולה להיות שותפה ראויה לדירה. אז מה כבר אפשר להפסיד בלפתוח את הפה ולדבר? אשמח להתעדכן, וכל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית