ליוסי אברהם

שלום זה שוב אני עודד: כתבתי לך אתמול על בעיותי החברתיות שאני לא מצליח להשתלב בשום מסגרת. ככה:אני יודע שאני קר לאנשים מבחינה זו שלא מתיחס אליהם כשמדברים אליי אני יודע שאני משדר מין משהו כמו דיי על דברו איתי, ומקצר תשיחה . אני יודע שאני צריך להשתנות אבל זה נורא קשה לי אני מפחד שידעו מי אני לא יאהבו אותי. ככה תמיד זה היה.(יש סיכוי שהישתנתי?). ב. אני לא מכוער או משהו שבגלל זה להפך אבל מבחינה חיצונית זה לא הבעייה אני מרגיש שמשהו שאי אפשר לתקן אותו באופי שלי. ורגשי נחיתות בכלל. כול צחוק בדיחה יסתכלות אליי אני ישר מרגיש שמשהו ביי לא בסדר ושאני הוא זה שצוחקים ומדברים אליי. למשל נגיד אני היום בצבא כולם יושבים יחד בהפסקה אני ישקשק מי פחד שפתאום משהו ישאל אותי משהו על יד כולם או יפגע ביי , ככה אני שותק לא מוציא מילה ומנסה להסתתר . נגיד כולם יושבים יחד אני ישקשק מיפחד לבוא אלייהם, שלא יצחקו אליי, על מה יכולים לצחוק? אולי על זה שידברו בינהם ויגידו מי הוא חושב שהוא סנוב, וזה להפך מי כך שאני מפחד מהם אני נותן להם תחושה שהם לא מתאימים לי אני יותר מהם ככה זה נראה . בטוח. זה בעייה שיש לי תשובה אני לא יכול לייסם אותה פשוט לא לפחד לדבר לדעת שאני כמו כולם. אבל זה אני לא יכול להבין זאת לקבל את זה. אני פגוע מידי כול החיים כדי להבין שאני יכול לדבר ולהפך אולי בתכון לא דברתי והתנהגתי כמו שציינתי אולי בגלל זה לא אהבו עכשיו אולי עדיף אני ידבר יגיד מה שבא לי ההפך מתכון... אבל אני מפחד משהו מבפנים עוצר אותי. הקטע הזה שאני נותן להם הרגשה שאני יותר מהם זה כתוצאה שאני לא רוצה בכלל שיגשו אליי שידברו איתי נראה לי בגלל זה, ככה הם לא ידעו מי אני לא יכלו לדבר אליי, לצחוק אליי לפגוע ביי, כי הם לא מכירים אותי.!!!כן בדיוק ציינתי את הרגשתי עכשיו... מבין ? אני בבעיה עזור לי אנה (הייתי אצל פסיכולוג) תודה לך .

שוב שלום, נראה לי שלמרות הרבה הרבה דברים שאני יכול לעשות באמצעות פניות במייל, ואפילו בצ'ט - - את המשך ברור עניינך יש לעשות במסגרת מפגש אישי, פנים אל פנים. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם