התמודדות עם הורים

יש לי בעיה מסויימת אני סובלת מרגשי אשם כבדים אני מרגישה שאני חייבת לעשות דברים העניין הוא שאני גם בודדה בחיי ולכן לפעמים אני נפגשת עם אנשים שלא בהכרח הייתי רוצה אבל אני פשוט מעדיפה לא להישאר לבד, אני גם לא יודעת איך לעכל את הורים שלי מצד אחד הם כ"כ פגעו בי וסיבכו לי את החיים עד שהגעתי למצב שיש חלק בתוכי שכ"כ ביקורתי עד שהוא "הורג" את החלק המהותי שבי ולא נותן לי לבטא את עצמי ולחיות את חיי כראוי ואני כ"כ מתקשה להתמודד עם החלק הביקורתי הזה הוא לא מניח לי ולא נותן לי לחיות את חיי מצד שני אני מנסה להבין את הוריי ואת הכיוון שלהם אבל אני כ"כ כועסת עליהם ואני לא מצליחה ואני יודעת שכעס לא בריא לנפש , היום פגשתי את אבי אצל דודה שלי והוא הציע לי להיות עם אחים שלי כי הוא נוסע לחופשה בחו"ל והפריע לי שהוא הציע את זה כי הוא אף פעם לא התחשב במה שאני מרגישה אם אני כן רוצה או לא רוצה לעשות את מה שהוא מצפה ממני אם זה טוב לי לא טוב לי ומעצבן אותי שהוא לא מתחשב ברגשותיי מצד שני אני מבינה שהוא לא במצב שהוא מסוגל להתייחס לרגשותיי כי הוא סובל בעצמו ולא אוהב את עצמו וממצב כזה קשה מאוד להבין אחרים זה פחות או יותר המצב פשוט לא טוב לי עם עצמי, מה עושים ???

אביטל, אין מה לעשות, כעס על ההורים הוא חלק מכולנו, וזה לגיטימי. יותר משהכעס הוא לא בריא לנפש - הניסיון להדחיק ולקבור את הכעס לא בריא לנפש, כי הכעס מצטבר באיזשהו מקום, וכנראה שהוא מתפרץ בצורה של כעס על עצמך במקום על הוריך, ומכאן מגיעים רגשי האשמה. התחושה של רחמים על ההורים כי הם לא מסוגלים והם לא אוהבים את עצמם, ובמקביל רגשי אשמה - מוכרת לי, זה הולך ביחד. תנסי לא לאסור על עצמך להרגיש מה שאת מרגישה, ואם את כועסת, אז תלכי עם זה. באיזשהו שלב הכעס ידעך קצת מעצמו, גם אם ההורים שלך באמת עשו לך דברים לא טובים שסיבכו לך את החיים. הכעס שלך עליהם לא ישבור אותם, הם יחיו איתו.

האמת שהסביבה הקרובה שלי מצפה ממני לאהוב את הוריי ולקבל אותם וזה מה שגורם לי לנסות להפסיק לכעוס עליהם וכנראה שזה מה שבאמת לא טוב בשבילי כי הם מנסים לכפות עליי מחשבות ורגשות שלא מצויים בי כרגע אז נראה לי שיותר טוב שאני אתרחק מהם ואהיה עם עצמי למרות תחושת הבדידות הקשה מה עושים איתה עם כל הבדידות הזו וכל חוסר האהבה וההבנה והאשמה זה לפעמים די גורם לא לרצות להמשיך כך לחיות את החיים האלה מאיפה שואבים את הכוחות ???

שלום רב, אכן, נראה שהמצב בינך ובין הורייך ושאר בני משפחתך - טעון מאד. לא פלא שיש הקרנה של דברים שליליים עלייך. שיחה משפחתית בסיוע יועץ/ת, דהיינו טיפול משפחתי, הוא עניין שטוב לעשותו במקרים כאלו. הגיל לא קובע! בברכת דרך צליחה, ד"ר יוסי אברהם

אני אומר לך את האמת היינו בייעוץ משפחתי וזה באמת עזר לי זה גרם להרגיש הרבה יותר טוב הרגשתי פחות צורך להגן על עצמי והבנתי יותר את הוריי אבל אבי החליט להפסיק את הטיפול בטענה שזה ממש לא עוזר לו ואז התהליך נפסק , אני כבר התייאשתי מהוריי ניסיתי לעזור להם בהרבה דרכים אבל בשביל זה הייתי צריכה להקריב חלקים ממני מה שלא מתאים לי היום , היום אני לא מוכנה לוותר ולקבל אותם אבל בכל אופן תודה על התשובה אביטל