חרדות(מקורי, לא?)

אני סובלת מחרדות איומות שמתמקדות בתחום אחד- הפחד מסרטן. החרדות החלו לפני שנים, אך עתה, חלו בשנה אחת שלוש חברות שלי - (אימי חלתה לפני מספר שנים). היות ואני מדברת עם חברותי ומנסה לעודד -אין יום שאני לא חושבת על כך-וזה פוגע מאד באיכות חיי. בעיקר לנוכח העובדה שכל דבר קטן אצל משפחתי-הורי, בעלי ובמיוחד ילדי נתפס כמאיים ומפחיד. בשאר תחומי החיים אני בחורה רציונלית ומצליחה- ואילו התחום הזה ממוטט אותי לחלוטין. מה עושים?

גייל שלום ככל שהבעיה יותר ממוקדת כך הטיפול בה יכול להיות יותר ממוקד וקצר. חשוב להבין לעומק את שורשי החרדה, אבל לאור תאורך הקצר יתכן וניתן לעזור לך בטיפול פסיכולוגי ממוקד. יש מגוון של טכניקות טיפוליות למצב שאת מתארת, רובן בתחום הקוגניטיבי וכן ניתן לשלב היפנוזה. בימים הקרובים תתפרסם כתבה שהכנתי בנושא טיפול פסיכולוגי ממוקד קצר מועד עבור הצאט של האתר, תוכלי לקרוא שם יותר פרטים בנושא. בברכה ד"ר אורן קפלן

אתה יכול לעשות לי היפנוזה אני בן 40 ולהתחיל להפנט אותי ולומר לי עכשו אתה בן 35 בן33 בן 32 בן 25 ואני ירגיש כמו בן 25 באמת או שהכל חרטה ברטה

תודה על המענה המהיר. אשמח לקרוא את הכתבה. גייל

גייל שלום, אני נועה, ואני סובלת מחרדות מסוג שונה, אבל בלי קשר - גם לי יש פחד נוראי מסרטן כבר שנים. גם אני בן-אדם רציונלי מאוד, ובכל-את, תרשי לי לשאול אותך שאלה "לא רציונלית" - האם הפחד שלך מסרטן במשך שנים והעובדה שאמך ושלוש חברותיך הטובות חלו בסרטן גרמה לך לתחושה (אולי לא מודעת) שאת אשמה, ושהפחדים שלך מתגשמים במציאות, או שיש להם כוח להשפיע על המציאות? אני שואלת כי אצלי זה קצת ככה לפעמים. אני מקווה שלא תחשבי שאני משוגעת, כמובן שבמציאות ברור לחלוטין שאין לך שום אשמה. אני מאחלת החלמה, נועה.

היי, נועה לשאלתך- ובכן אין לי תחושה של "נבואה המגשימה את עצמה " אלא יותר של מין "רולטה רוסית" - כאילו- במי זה עומד לפגוע בפעם הבאה... או כמו ששמעתי מישהי אומרת- האנשים מתחלקים למי שכבר חלה ולמי שעדיין לא חלה- ואני כל כך מקנאה במי שהדבר כלל לא מטריד אותו. איני מצליחה לצאת מזה.

היי גייל , אני נורית אני מציעה לך את השיטה המקורית ,והיחודית של עמנו ,והיא ,ולסמוך על הבורא , ולומר כל בוקר , כמה תפילות חרישיות שכוונתם , הודיה על , קיומי ,וקיום יקירי וביטחון בו ,ושמה שיהיה יהיה . את תרגישי מן שחרור כבד שיצא ממך ,כי הטלת את יהבך על בוראך . אני לא דתיה , אבל יש שהפיתרון , והמוצא היחיד ,הוא לא רק בטיפול פסיכולוגי, שבו אני די מאמינה , אלא שישנם בעיות ,שיכולים להיפטר , גם על ידי אחיזה באמונה ...בבורא .

גייל - גם אני רציתי קודם להציע לך בדיוק את מה שנורית כתבה לך, אבל התביישתי, כי פחדתי שזה לא יובן כהלכה. בדברים כאלה אמונה באלוהים ואמירת ברכות השחר - של הודייה על עצם העובדה שאנחנו נושמים, רואים, שיש לנו מלבוש, שהשמש זורחת וכו' - יכולים מאוד לעזור.