אביב
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אביב יקרה, אני מקווה שהדברים מסתדרים, ואת מרגישה טוב (או לפחות בסדר). יש שמש מצויינת ונפלאה בחוץ, ואת יודעת איזה תכונות תרפויטיות יש לשמש ולאויר הנפלא... צאי, תספגי שמש, חמימות וחיוניות. אני כאן. שיהיה לך יום נפלא, שלך, טלי
מקסימה שלי, אני באמת מקווה שסוף השבוע עובר בסדר. אני כבר מתגעגעת... בינתיים, כמו שטלי אמרה: תנוחי, תתחזקי, צאי ואגרי לך מכוחה המרפא של השמש... וחזרי אלינו, איתנה, אופטימית, מדהימה כתמיד. אמנם הדרך עוד לא הסתיימה, אך אינך לבדך עוד. קחי אוויר, קחי את ידינו המושטות וטפסי איתנו את הקטע הקשה הזה. אני כאן בשבילך. אני איתך, ואני לא מתכוננת לעזוב אף פעם! אז... בתקווה שהימים הקשים האלו יעברו מהר, שהשמש תשוב ותפציע מבעד לעננים הקודרים האפורים, שבקרוב מאוד תוכלי לחוש את חומה מלטף אותך... אני אוהבת אותך, חושבת עלייך, את לא יוצאת ממחשבותיי לרגע!! ואני מחכה לך, בסבלנות אינסופית. אחרי הכל, אין לי ברירה: פשוט אין לך תחליף...!!! אוהבת, מתגעגעת, ומקווה שהקטע הקשה הזה יעבור כבר... דפני
תרגישי טוב אביב ודפני-מה שלומך?