אודי הי.. אי....

אודי.. הלב נשבר לי לרסיסים.. אני לא כותבת ..מפחדת שהפורום ייסגר.. מיכלי ,סוריקטה,אתה,חטולית דיברתם על כך.. הבטן שלי עוד יותר התכווצה והאצבעות לא הצליחו להקליד אף לא אות למרות שאני כן קוראת, דואגת כשחולף סופש ואין הודעות וסגירה.. אבל כמובן אין לי זכות להגיד על כך כלום בגלל שאני שותקת כמו דג. אבל היום הלב שלי נשבר לרסיסי רסיסים.. פסח מתקרב בצעדי ענק והחסר של בן זוגי חסר לי בכל פינה בבית, ברחוב, ובלב.. אמא שלי שתחי' נחלשת ויש אומרים שכשנולדתי שכחו לחתוך את חבל הטבור שלי ממנה .. אני קשורה אליה באופן שקשה לתאר.. אני מתפקדת עבורה מאז היותי ילדה כילדה הורית ..היא ניצולת שואה. אבל אני קשורה אליה בכל נים ונים שבי.. ככל שהיא נחלשת ,אני מוצאת עצמי במיטה מחוסרת כוחות. ולגבי אמא צביה ,בגלל שהיא עברה דירה לפני שנה, ומאז המלחמה שפרצה לפני שלושה שבועות (אולי כבר ארבעה? אבדתי אוריינטציה) אנחנו נפגשות בוידאו וואצפ 3 פעמים בשבוע. .לפעמים רק פעמיים בגלל הקושי שלי להיפגש דו ממדי.. בלי להרגיש את הספה שלה, הכרית, השמיכה, הוורוד הזה.. מרגיש לי שאני צריכה למשש אותה..להרגיש אותה ממש.. פגישות בוידאו וואצפ זה מרגיש לי להיפגש בכאילו .לא על באמת. והיום היא נסעה והגיעה לקליניקה ונפגשנו ממש ממש .. ואני מרגישה הרבה יותר גרוע.. אני מרגישה פרידה.. עצב אינסופי.. מתגעגעת .. מתגעגעת.. מתגעגעת... מרגיש עצב אינסופי אמצע האוקיינוס לבד לבד לבד לבד אין חיים מסביב.. כלום.. לא כלום.. תשמור על עצמך אודי.. הצפון מטווח כל כך חזק.. :(( גם אצלנו יש אזעקות רבות. האמת היא שכל הגרגרית הקטנה הזו ששמה מדינת ישראל מטווחת כל כך חזק :(( עצוב כל כך.. עצוב..